אלכסנדר השני (המאה ה-1 לפנה"ס) היה נסיך מבית החשמונאים.
הוא היה בנו של מלך יהודה, אריסטובולוס השני. בין ילדיו היו מרים החשמונאית, שהתחתנה עם הורדוס, ואריסטובולוס השלישי, שהיה הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי.
בשנת 63 לפנה"ס כבש המצביא הרומאי פומפיוס את יהודה. שני האחים, אריסטובולוס השני והורקנוס השני, הגיעו אליו כדי שיכריע ביניהם. אריסטובולוס ניסה למרוד כשהבין שפומפיוס נוטה להעדיף את הורקנוס. ניסיון זה נכשל ופומפיוס כבש את ירושלים והגליה (גירוש של שליטים לארץ רחוקה) את אריסטובולוס ובני ביתו, כולל אלכסנדר.
אלכסנדר נמלט מרומא וחזר ליהודה. הוא השתלט על ירושלים, והורקוס נמלט ממנה. אלכסנדר לקח על עצמו את משמרת בית המקדש ותיקן חלק מחומות העיר שנחרבו.
הוא גייס כוח גדול, על פי יוספוס כעשרת אלפים רגלים (לוחמים רגליים) ו-1,500 פרשים (לוחמים רכובים). נציב סוריה אאולוס גביניוס יצא נגדו. במצור על מבצרי המורדים, בין השאר באלכסנדריון, מכוור והורקניה, אלכסנדר נכנע. בשנת 57 לפנה"ס הוא נשלח שוב לרומא כשבוי.
אלכסנדר ברח מרומא בפעם השנייה וניצל את היעדרותו של גביניוס כדי להרים מרד חדש. הוא גייס לפי יוספוס כוח גדול נוסף, כ-30,000 לוחמים, והשיג הצלחות מקומיות.
עם שובו של גביניוס הוטל קץ למרד. ניסיונות ליישב את המצב נכשלו, והקרב שנערך ליד הר תבור הביא להפסד מוחץ של אלכסנדר. הוא נפל בשבי, הועמד לדין בפני פומפיוס והוצא להורג. לפי המקורות, ראשו הוצג בפומבי בעיר אנטיוכיה בידי נציב סוריה.
אלכסנדר השני חי במאה ה-1 לפני הספירה. הוא היה נסיך מבית חשמונאי. חשמונאי, משפחה ששלטה ביהודה.
הוא היה בנו של אריסטובולוס השני. אחת מבנותיו, מרים, התחתנה עם הורדוס.
בשנת 63 לפני הספירה רומא בראשות פומפיוס כבש את יהודה. פומפיוס גירש (הגליה, שליחה למקום רחוק) את אריסטובולוס ובני משפחתו לרומא, כולל את אלכסנדר.
אלכסנדר ברח מרומא וחזר. הוא לקח את ירושלים והשיב לעצמו את בית המקדש. הוא בנה חלק מהחומות וגייס חיילים.
הנציב הרומאי גביניוס הגיע, הביס את אלכסנדר והכנסתו לכלא. בשנת 57 לפנה"ס אלכסנדר הוחזר לרומא בשבי.
הוא ברח שוב, גייס צבא גדול וניצח בזכיות קטנות. כשהרומאים חזרו, הם ניצחו אותו בקרב ליד הר תבור. אלכסנדר נלכד. רומאים הוציאו אותו להורג, ולאחר מכן הראו את ראשו בעיר אנטיוכיה.
תגובות גולשים