לוט הוא דמות מקראית, בן הרן בן תרח ואחיהם של מילכה ויסכה. הוא יצא מאור כשדים עם אברם ובתו שרי, והלך לארץ כנען. בשל סכסוכי רועים הציע אברהם ללוט להיפרד. לוט בחר לגור בסדום, ואברהם באלוני ממרא.
במלחמה בין מלכי האזור נלקח לוט בשבי ביחד עם תושבי סדום. אברהם אסף 318 איש ושחרר את השבויים לאחר מרדף עד דמשק. לאחר מכן באו לעיר שני מלאכים (ישויות רוחניות שלוחות על ידי אלוהים) כדי להתריע לפני החורבן. לוט קיבל אותם בביתו והגן עליהם כשהתושבים דרשו לעשות רע לאורחים.
המלאכים הסיטו את ההמון, הזהירו את לוט לעזוב את העיר, והורו לו לא להביט בזמן החורבן. חתניו לא האמינו לו. אשתו של לוט הסתובבה והפכה לנציב מלח, על פי המסופר.
לוט ביקש להיכנס לצוער, עיר ששמרה עליו, ולא נהרסה. אחר־כך עבר להתגורר במערה עם שתי בנותיו, מפני פחד להישאר קרוב לסדום.
הבנות חשבו שכל העולם נחרב. הן השקו את אבין יין עד ששיכור (שיכור כלוט הוא ביטוי שנגזר מסיפור זה), ושכבו עמו כדי להוליד ילדים. מנישואים אלה נולדו בנים שממנו נולדו שני עמים: מואב ועמון. חז"ל דנו במעשה זה, ותיארו את המניע כ'עבירה לשמה', עבירה שנועדה להמשיך את הקיום.
באגדה מסופר שלוט היה יתום אב, ואברהם לקח אותו תחת חסותו לאחר שאחיו הרן נהרג. הסיפור כולל ניסים שבהם אברהם ניצל מאש, בעוד הרן נספה.
על פי מסורת ערבית, נמצא קבר לוט בכפר בני נעים מזרחית לחברון. יש שם מצבה עם כתובת בערבית. למסורת זו אין זכר במסורת היהודית.
לוט היה איש מקראי. הוא היה אחיין של אברם. הם יצאו מאור כשדים והלכו לארץ כנען.
לוט בחר לגור בעיר סדום. בעיר התחוללו דברים רעים. שני מלאכים (שליחים של אלוהים) באו להזהיר את התושבים. לוט קיבל את המלאכים בביתו. אנשים בעיר רצו לפגוע באורחים, והמלאכים שמרו על לוט ובני ביתו.
אשתו של לוט הסתכלה אחורה כשעירם הושמדה, והיא הפכה לנציב מלח.
לוט ברח לצוער. העיר צוער נשמרה ולא הושמדה. אחרי זה לוט התגורר במערה עם שתי בנותיו.
הבנות חשבו שהעולם נחרב. הן השקו את אביהן יין ואז נולדו לו שני בנים. הבנים האלה הקימו לבסוף את העמים מואב ועמון.
יש מסורת ערבית שאומרת שקבר לוט נמצא בכפר בני נעים, מזרחית לחברון. אין זכר לזה במסורת היהודית.
תגובות גולשים