אלכסנדר שפרן

אלכסנדר (סנדר) יהודה שפרן נולד בבקאו שברומניה ב-2 בספטמבר 1910 ונפטר בז'נבה ב-27 ביולי 2006. אביו היה הרב הראשי של בקאו. למד תורה בבית המדרש אצל אביו, וסיים גם לימודים תיכוניים ממלכתיים. המשיך ללמוד בבית המדרש לרבנים ובמקביל פילוסופיה באוניברסיטת וינה. בשנת 1933 הוסמך לדוקטור בפילוסופיה והוסמך גם לרבנות.

לאחר לימודיו חזר לבקאו וירש את אביו בתפקיד הרב המקומי. ב-1936 נישא לשרה ריינהארץ. עסק בחינוך בני נוער, בהרצאות בקהילות שונות ובכתיבה בעיתונות היהודית של רומניה. השתתף בקונגרסים ציוניים כמייצג תנועת המזרחי (תנועה ציונית דתית).

בפברואר 1940, בגיל פחות מ-30, נבחר שפרן לרב הכולל של רומניה. בבחירה זכה לרוב קולות הרבנים ושימש מרכיב מרכזי בחיי הקהילה הארצית. תפקיד זה העניק לו גם מושב בסנאט הרומני, תואר שנשלל ממנו לאחר שינויי שלטון.

בשנים ההן הנהיג את יהדות רומניה לצד ראשי הקהילות. כשהמשטר קידם חקיקה אנטי-יהודית ונעשה לחץ לגרוש וחיסול, שפרן פעל נגד המדיניות הזו. הוא דיבר עם דיפלומטים, עם אישים בכנסייה ומעם עם המלכה האם אלנה, וניסה לשכנע את שלטונות רומניה לצמצם רדיפות. בין פעולותיו הייתה התערבות שהשפיעה על ביטול חובת ענידת הטלאי הצהוב ברומניה. גם כאשר אירעו פוגרומים וגירושים, המועצה היהודית שנטל בה חלק ארגנה סיוע לניצולים ולמגורשים. בסופו של דבר חלק גדול מהיהדות הרומנית שרד את המלחמה.

לאחר המלחמה המשיך לשמש בתפקידים ציבוריים וציוניים, כיהן בין השאר כנשיא מכון תרבות "יבנה" ונציג המזרחי. בשל חילוקי דעות עם השלטון הקומוניסטי גורש מרומניה בסוף 1947. בהמשך מונה לרב הראשי של ז'נבה בשווייץ והוראה מחשבת ישראל באוניברסיטת ז'נבה. פרסם למעלה ממאתיים עבודות וספרים על מחשבת ישראל וקבלה (מיסטיקה יהודית).

נשוי לשרה ריינהארץ והיה אב לשני ילדים.

שפרן נבחר לחבר כבוד זר של האקדמיה הרומנית ב-1997. לכבודו יצאו ספרי מחקר ופרסי הנצחה אחרי מותו.

בישראל ובברומניה הוקדשו פרסומים ואירועים לזכרו. ב-2011 יצא אסופה לכבוד מאה שנה להולדתו.

אלכסנדר שפרן נולד בבקאו ב-1910. הוא היה רב חשוב ונפטר בז'נבה ב-2006.

הוא למד תורה ורפולוסופיה. (פילוסופיה = לימוד על רעיונות ותשובות גדולות.)
בשנים שלפני ובמהלך המלחמה היה הרב הראשי של יהודי רומניה. הוא עמד מול מנהיגים וניסה להגן על אנשים יהודים.

שפרן דיבר עם דיפלומטים ומנהיגים דתיים. הוא עזר לארגן סיוע לנרדפים ולפצועים.
הרבה יהודים ברומניה שרדו בזכות המאמצים של הקהילות והמועצה שבה היה שפרן.

לאחר המלחמה לא התאים לו המשטר החדש. הוא עבר לשווייץ והיה רב בז'נבה.
הוא לימד באוניברסיטה וכתב הרבה ספרים על יהדות ומחשבה.

היה נשוי והיו לו שני ילדים. ב-1997 קיבלו אותו כחבר כבוד באקדמיה הרומנית.
נזכרים בו במסמכים ובספרים שנכתבו לכבודו.