אלסנדרו פאבוליני

אלסנדרו פאבוליני (27 בספטמבר 1903, 28 באפריל 1945) היה עיתונאי ופוליטיקאי איטלקי. בתקופת הרפובליקה של סאלו שימש כמזכיר המפלגה הפשיסטית.

נולד בפירנצה כבנו של פאולו אמיליו פאבוליני, חוקר שפות הודו‑אירופיות וסנסקריט. סיים בהצטיינות משפטים בלימוד מקביל למדעי המדינה, ונע בין פירנצה לרומא כדי לעשות זאת.

הצטרף לתנועת מוסוליני בפירנצה והשתתף בפעילות המיליציה החולצות השחורות. מיליציה היא כוח paramilitary, קבוצת אנשים חמושים שתמכה בפשיסטים. ב־1922 הוביל כיתה במהלך מצעד על רומא, שנועד ללחוץ על המלך.

לאחר עליית הפאשיזם עסק בתרבות וכתב בעיתונים פאשיסטים. היה סגנו של לואיג'י רידולפי, וניהל את המפלגה בפירנצה בין 1929 ל־1934. ערך עיתון בשם "בארג'לו" וקידם לפאשיזם תדמית אינטלקטואלית. הוא יזם אירועים תרבותיים מקומיים, כמו ה"קאלצ'ו פיורנטינו" ותצוגות אמנות על גשר פונטה וקיו. בין 1934 ל־1942 כתב בעקביות ל"קוריירה דלה סרה".

ב־1932 נכנס להנהגה הארצית של המפלגה והוביל את קונפדרציית האומנים. זו הייתה חלק מהקורפורציה, שיטה כלכלית שחלקה את החברה לפי ענפים מקצועיים. הוא הצטרף גם ל"מועצת הקורפורציות", גוף חשוב בשיטה הזאת.

במלחמה באתיופיה לחם בדרגת סגן בפיקוד גליאצו צ'אנו, וכתב על החוויה בעיתון. ב־1939 מינה אותו מוסוליני לשר התרבות העממית. כיהן בתפקיד זה עד 1943.

לאחר הדחת מוסוליני ב־1943 והקמת רפובליקת סאלו הצפון‑איטלקית תחת שליטה גרמנית, קודם פאבוליני למזכיר המפלגה הרפובליקנית הפשיסטית. הוא היה הראשון והאחרון בתפקיד זה, ונודע כפאשיסט קנאי.

נובמבר 1943: ניסה להציע סדר פוליטי חדש ב"מניפסט ורונה", מסמך של 18 נקודות. למרות ההצהרות על בחירות חופשיות, פאבוליני לקח חלק ברדיפה נגד מתנגדי המשטר. הוא השתתף במשפטי ורונה, שהביאו להוצאה להורג של כמה מחברי המועצה הפשיסטית העליונה, בהם גליאצו צ'אנו.

הוא קידם הקמת ה"בריגדות השחורות", מיליציה פשיסטית שנלחמה במתנגדי המשטר ונטלה חלק במעשי אלימות במהלך המלחמה האזרחית.

בתקופה הסופית נראו גופות תלויות בפיאצה לורטו במילאנו, כולל שמות כמו פאבוליני, קלרה פטצ'י ומוסוליני, תצוגה שהייתה סימן לנפילת המשטר.

כאשר הרפובליקה קרסה, נתפס על ידי הפרטיזנים ונורה בדונגו ב־28 באפריל 1945.

אלסנדרו פאבוליני נולד בפירנצה ב־1903 ונפטר ב־1945. הוא היה עיתונאי ופוליטיקאי איטלקי.

הוא למד משפטים ומדעי המדינה בו זמנית. אביו היה חוקר מישרות עתיקות.

פאבוליני הצטרף לתנועת מוסוליני והיה חלק מהחולצות השחורות. חולצות השחורות הן קבוצת אנשים חמושים שתמכו במוסוליני.

הוא ניהל את המפלגה בפירנצה וכתב בעיתונים. ארגן ימי ספורט ותצוגות אמנות בעיר.

ב־1932 התקדם במפלגה והוביל ארגון של אמנים. הקורפורציה היא שיטה שעוזרת לארגן כלכלה לפי מקצועות.

במלחמה באתיופיה לחם בדרגה נמוכה וכתב על החוויה. ב־1939 מונה לשר התרבות העממית.

ב־1943, אחרי שמשהו השתנה בממשלה, הוא מונה למזכיר המפלגה הארצית החדשה. הוא היה אדם נוקשה ותמך במאבק נגד מי שלא הסכים איתו.

הוא תמך בהקמת הבריגדות השחורות. הבריגדות השחורות הן קבוצות חיילים נאמנות לפשיסטים.

בסוף המלחמה נתפס על ידי הפרטיזנים. חייו נגמרו בדונגו ב־1945.