איטלו באלבו (5 ביוני 1896, 28 ביוני 1940) היה מנהיג פשיסטי איטלקי, טייס ומושל לוב. בתקופת השלטון הפשיסטי הוזכר לעתים כיורש אפשרי של בניטו מוסוליני.
באלבו נולד בקארטזנה ליד פרארה ב-1896. כבר בגיל צעיר היה פעיל בפוליטיקה. בזמן מלחמת העולם הראשונה תמך בכניסת איטליה למלחמה, שירת בחזית האלפינית ועלה לדרגת קפיטן. הופיעו טענות כי עזב את יחידתו בתקופה רגישה, אך שב והשתתף בקרבות נוספים. לאחר המלחמה קיבל תואר במדעי החברה ועבד כפקיד בבנק.
בשנת 1921 הצטרף למפלגה הפשיסטית של מוסוליני והפך למפקד מקומי של החולצות השחורות. "חולצות השחורות" הן קבוצות מזוינות של פשיסטים (פשיזם = אידאולוגיה המדגישה שלטון חזק). כנופייתו פעלה נגד מפלגות שמאל, ושימשה לשבירת שביתות. באלבו גם השתתף בארגון המצעד על רומא ב-1922, מה שהביא את מוסוליני לשלטון. ב-1923 הואשם ברצח כומר אנטי-פשיסטי ונמלט לרומא. בהמשך מונה למשרות ממשלתיות גבוהות.
למרות חוסר ניסיון קודם, מונה באלבו לשר לענייני תעופה ב-1926. למד טיסה במהירות והוביל קמפיין לבניית חיל האוויר המלכותי. הוא ארגן שתי טיסות טרנס-אטלנטיות בולטות: ב-1930, 1931 הוביל קבוצה של סירות מעופפות (מטוסים מסוג S.55 שנקראו כך) לריו דה ז'נירו; וב-1933 הוביל טיסה לרומא ושיקגו, שבה התקבל בכבוד והוזמן לארוחת הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט. השם "באלבו" שימש לתאר רשומות של כלי טיס.
ב-1933 מונה למושל לוב, שבאותה תקופה הייתה מושבה איטלקית. הוא השקיע בתשתיות, ניסיונות למשוך מהגרים איטלקים ולגשר בין הפאשיזם לבין חלק מהאוכלוסייה המקומית. ב-1938 הביע התנגדות לחוקי הגזע שנטמעו באיטליה.
ב-28 ביוני 1940, בזמן נחיתה בטוברוק בלוב, נהרג מטוסו של באלבו לאחר שאש נפתחה לעברו. חלק מהעדויות דיברו על "אש ידידותית", ירי שנבע מזיהוי מוטעה; אחרים חשדו בחיסול פוליטי. ב-1997 התותחן שטען שירה במטוסו הצהיר שמדובר בזיהוי מוטעה. גופתו נטמנה בטריפולי, וב-1970 הוחזרה לאיטליה על ידי משפחתו.
איטלו באלבו (1896, 1940) היה איש פוליטי איטלקי וטייס. הוא פעל בזמני הפשיזם (פשיזם = רעיון שמעדיף מנהיג חזק).
נולד ליד פרארה ב-1896. בזמן מלחמת העולם הראשונה שירת בצבא והתקדם בדרגה. אחרי המלחמה למד ועבד בבנק.
באלבו הצטרף למפלגה של מוסוליני והנהיג קבוצות פשיסטיות שנקראו "חולצות השחורות". קבוצות אלה תקפו פוליטיקאים אחרים ועזרו למוסוליני להגיע לשלטון.
ב-1926 מונה לשר התעופה. הוא לימד את עצמו לטוס והוביל טיסות מפורסמות מעל הים לאמריקה. באחד המסלולים הגיעו לריו דה ז'נירו ובאחר לטור בין רומא לשיקגו. הוא הוזמן גם לפגישה עם הנשיא רוזוולט.
ב-1933 הוא הפך למושל לוב, שהייתה אז בשליטת איטליה. שם עבד על כבישים וניסה להביא אנשים מאיטליה לגור שם. ב-1938 הוא לא הסכים עם חוקי הגזע.
ב-28 ביוני 1940 נהרג בעת נחיתה בטוברוק בלוב. באותה עת נורתה אש לעבר מטוסו. הייתה סברה שזהו תאונה בגלל זיהוי מוטעה. גופתו נקברה בטריפולי, ואחר-כך הוחזרה לאיטליה.
תגובות גולשים