אלקה גדולה

האלקה הגדולה (Alca impennis או Pinguinus impennis) הוא מין נכחד של עוף ימי שחי בצפון האוקיינוס האטלנטי. הוא היה חסר יכולת תעופה, דמוי פינגווין, ומומחה לצלול. גופו היה הידרודינמי, כלומר מעוצב כדי לשחות ביעילות, והוא ניזון בעיקר מדגים.

צורתו הזכירה פינגווין: הכנפיים התנוונו והפכו לסנפירים קצרים, כך שלא יכל לעוף. האלקה הגדולה הייתה גדולה מאחרות במשפחת האלקיים והגיעה לגובה של 75, 85 ס"מ ולמשקל כ־5 ק"ג.

היא בילה כעשרה חודשים בשנה בלב הים, ועלתה רק כדי להתרבות. הנקבה הטילה ביצה אחת בלבד בכל עונה. שני ההורים דגרו על הביצה וטיפלו בגוזל. על היבשה היא יכלה לנוע רק בקרקע שטוחה, ולכן נשענה על איים שאינם סלעיים.

הגילוי והתיעוד ההיסטורי: ז'אק קרטייה מצא את האלקה במאה ה־16. פעם היו מיליוני פרטים במושבות ענקיות. האדם צד אותה לשם בשר, נוצות ושימוש כפיתיון, ואתרי הקינון שלה נחלשו. בתחילה נשארה מושבה אחת כ־40 ק"מ מאיסלנד, אך סופה תת־ימית ב־מרץ 1830 החריבה את האי. כמה עשרות זוגות שנשארו עברו לאי אלדי, שנמצא כ־13 ק"מ מחופי איסלנד. האלקה יכלה להתרבות רק במושבות גדולות, ולא הצליחה להיאחז במקומות מבודדים.

ב־3 ביולי 1844 הגיעו חוקרי טבע ללכוד אלקות לצורך אוספים, ומאז לא נצפתה עוד אלקה גדולה. השם "פינגווין" נובע מהשם המדעי הישן של האלקה. מגלי הקוטב הדרומי ראו עופות דומים וכינהם פינגווינים.

האלקה הגדולה (Alca impennis) היה עוף ימי שנכחד. הוא חי בצפון הים האטלנטי.

האלקה הגדולה לא יכלה לעוף. הכנפיים שלה הפכו לסנפירים והיו לה גוף שעוזר לשחות. היא צללה כדי לתפוס דגים.

היא הייתה גדולה, כ־75, 85 ס"מ וגופה שקל כ־5 ק"ג. היא ביקרה על היבשה רק כדי להטיל ביצה אחת. שני ההורים טיפלו בגוזל.

פעם היו מיליוני אלקות במושבות גדולות. אנשים צדו אותן כדי לאכול אותן ולקחת את נוצותיהן. ב־1830 הר געש הרס את אחד האיים שתושבי האלקה השתמשו בו. כמה זוגות עברו לאי אלדי, ליד איסלנד.

ב־3 ביולי 1844 חוקרי טבע אספו אלקות לצורך אוספים, ומאז לא נראו עוד אלקות גדולות. המילה "פינגווין" הגיעה מהשם הישן של האלקה.