אלתר דרויאנוב

אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוב (6 ביולי 1870, 10 במאי 1938) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.

נולד בדרויה שבמחוז וילנה, במשפחה של רבנים. למד תורה אצל אביו וסבו, ובגיל 17 למד בישיבת וולוז'ין. ישיבה היא בית ספר ללימודי תלמוד. לאחר מכן למד בישיבת קופישוק. שימש מזכיר הוועד האודסאי.
היה עולה לארץ שלוש פעמים: 1903, 1906, ולבסוף 1921, כשחזר יחד עם חיים נחמן ביאליק. בין 1909 ל-1914 התגורר בווילנה, ואז עבר לאודסה. באודסה ערך את השבועון העולם, ביטאון של ההסתדרות הציונית העולמית; זאת ארגון פוליטי יהודי שפעל לתמיכה בעלייה וביישוב.
בשנת 1918 ייסד באודסה יחד עם ביאליק ורבניצקי את המאסף רשומות. המאסף עסק בזיכרונות, באתנוגרפיה (לימוד תרבות ומסורת) ובפולקלור, כדי לשמר את חיי הקהילה והמנהגים של יהדות תפוצות שונות. היה מנהל ועורך ראשי בהוצאת דביר. ב-1919 התחיל לערוך כתבים על תולדות חובבי ציון ויישוב ארץ ישראל, פרויקט שלא הושלם בימיו. חתם מאמריו בכינויים שונים, בעיקר בשם העט אבגד או אבגד האדרעי.
נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב, ולבקשתו ללא הספדים.

דרויאנוב זכור בעיקר בזכות שתי יצירות בולטות.

זהו אוסף בדיחות והלצות יהודיות שעיבד ותרגם לעברית. מהדורה ראשונה יצאה בפרנקפורט בשנת תרפ"ב (1922), ומהדורה עדכנית בהוצאת דביר הופיעה בתשנ"א (1991). הרעיון לספר נולד בזמן שהותו בבית מרפא ליד דרזדן, שם קרא ספרי בדיחות והחל לאסוף ולערוך אותן באנבחנה שיטתית.

בחיייו האחרונים פרסם את ספר תל אביב, תיעוד היסטורי מרכזי של העיר העברית הראשונה. הספר נחשב לעדות מהימנה, כי דרויאנוב השתמש גם במסמכים פרטיים של מייסדי העיר. תוכן הספר מחולק לארבעה חלקים: יפו, אחוזת בית, תל אביב, והסט מפות שהכין אברהם יעקב ברור. כרך שני תוכנן אך לא הושלם עקב מותו. מאז לא הודפס שוב ונחשב לפריט אספני.

נשא את ברכה, בת רבי יעקב דב הלפרין מדוינסק. היו להם ארבעה ילדים: אליקום, יונתן, תהלה והדסה. בנו יונתן נשא את שרה, ובניהם נכדתו יעל דרויאנוב הייתה שחקנית בהבימה ופעילה חברתית. על מצבתו הותקנה לוחית זיכרון לבתו תהלה, שנפטרה ב-1987 ותרמה את גופה למדע.

בתל אביב נקראו על שמו רחוב ובית ספר יסודי בשכונת פלורנטין. ב-2010 הוצב לוח הנצחה על ביתו ברחוב מלצ'ט 31. בפלורנטין יש גם גינת דרויאנוב עם מגרש כדורסל ומשחקי ילדים. בעיירת הולדתו כיום בבלארוס נקרא רחוב על שמו.

אַלְתֶר דרויאנוב (1870, 1938) היה סופר ועורך בעברית. הוא היה גם מתרגם ועיתונאי.

נולד בעיירה דרויה. למד בישיבה. ישיבה היא בית ספר לתורה.
הוא עלה לארץ כמה פעמים. בשנת 1921 עלה יחד עם המשורר ביאליק.
עבד בעיתונים בוילנה ובאודסה. הקים כתב עת בשם רשומות כדי לשמור סיפורים ומסורות של היהודים.

ספר הבדיחה והחידוד הוא אוסף בדיחות יהודיות שעיבד ותרגם לעברית. הוא קיבל השראה בזמן שהותו בבית בריאות בגרמניה.

בחודשים האחרונים לחייו הוציא את ספר תל אביב. הספר מתאר את תולדות העיר הראשונה של העבריים. תכנן גם כרך שני, אבל לא הספיק להשלים אותו.

נשא את ברכה. היו להם ארבעה ילדים: אליקום, יונתן, תהלה והדסה. נכדתו יעל הייתה שחקנית בתיאטרון הלאומי הבימה.

בתל אביב יש רחוב על שמו. יש בית ספר יסודי וגינה הקרויים דרויאנוב. על ביתו בתל אביב הוצב לוח זיכרון בשנת 2010.

נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.