אל-פאלוג'ה (בערבית: الفالوجة) הייתה עיירה ערבית כפרית בגבול מישור חוף ושפלת יהודה, כ-20 ק"מ ממזרח למג'דל. היישוב עבר לשליטה ישראלית בפברואר 1949 ואחר כך נהרס. כיום האתר קרוי פלוגות או צומת פלוגות, סמוך לקריית גת. הצומת מחברת בין כביש 40 לכביש 35.
נמצאו במקום ממצאים מהמאה ה-12. במאה ה-14 נקרא הכפר על שם השיח' אל-פאלוג'י, הקבור בו, והוזכר באגרות נוסעים. במאה ה-16 נכלל הכפר בסנג'ק של עזה, כלומר יחידה מנהלית בעידן העות'מאני.
בסוף המאה ה-19 הכפר ישב בעמקים, בתיו היו מלבני טיט, ומרכזו נבנה סביב קבר השיח'. הכפר החזיק שתי בארות ומאגר מים. במהלך מלחמת העולם הראשונה הקים הצבא הבריטי צפון לעיירה מנחת זמני לחיל האוויר.
בשנת 1919 נפתח בית ספר לבנים, וב-1940 נפתח בית ספר לבנות. בשנות ה-30 הכפר התפתח צפונה, ונבנו חנויות ובתי קפה ומרפאה. בסקר 1945 נרשמו 4,670 תושבים ושטח של 38,038 דונם.
לפי תוכנית החלוקה של 1947 נועד הכפר למדינה הערבית. במלחמת העצמאות חסמו תושבי הכפר דרכים ותקפו שיירות יהודיות לנגב. ב-13 במרץ 1948 שיירה מלווה של חטיבת גבעתי נתקלה במחסום והותקפה; במהלך הקרב חלה טעות בזיהוי ופגעו שבעה ממלווי השיירה מאש ידידותית. למחרת בוצעה פעולת תגמול בה נהרגו 15 תושבים, והבריטים החלו ללוות שיירות באזור.
הצבא המצרי נכנס לאזור, וכשהמלחמה נמשכה כוחות צה"ל הדפו אותו וכתרו את כוחותיו. נוצרה מובלעת מצרית שכונתה "כיס פלוג'ה". בתחילת 1949 שהתה בכיס חטיבה מצרית וכ-3,140 אזרחים, רובם תושבי פלוג'ה ועיראק אל-מנשייה.
ב-24 וב-26 בפברואר 1949 נחתם הסכם שביתת נשק בין ישראל ומצרים. המצרים פינו את המובלעת ב-26 בפברואר. ההסכם קבע שישראל תערוב לביטחון התושבים ותאפשר להם להישאר, אך ימים מעטים לאחר מכן גרמו יחידות צה"ל למנוסתם של כ-2,000, 3,000 תושבי הכפרים.
על אדמות העיירה הוקמו בהמשך קריית גת, נוגה וניר ח"ן.
אל-פאלוג'ה הייתה עיירה ערבית ליד המקום שבו היום נמצאת קריית גת. היישוב עבר לשליטה ישראלית בפברואר 1949 ואחר כך נהרס. היום המקום נקרא פלוגות או צומת פלוגות.
בכפר נמצאו חפצים ישנים מהמאה ה-12. במאה ה-14 הכפר נקרא על שם שיח' שקבור שם. במאה ה-16 הוא היה חלק מאזור מנהלי גדול בשלטון העות'מאני (סנג'ק, אזור מנהלי).
במאה ה-19 היו בכפר בתים מלבני טיט, שתי בארות ומאגר מים. בזמן מלחמת העולם הראשונה הקימו הבריטים ליד הכפר מסלול קטן למטוסים.
בשנת 1919 נפתח בית ספר לבנים. ב-1940 נפתח בית ספר לבנות. בשנות ה-30 נבנו חנויות ובתי קפה בצפון הכפר. בסקר 1945 היו בכפר כ-4,670 תושבים.
ב-1948 היו אז אי שקט ומלחמה. בתקרית אחת נפגעו שבעה מלווי שיירה. למחרת, בפעולת תגמול, נהרגו 15 אנשים. לאחר מכן נכנסו לכפר כוחות מצרים ויצרו אזור סגור שנקרא "כיס פלוג'ה".
בפברואר 1949 הוסכם על שביתת נשק. המצרים פינו את הכיס ב-26 בפברואר. רוב התושבים נשארו בהתחלה, אך מעט אחרי כן רבים עזבו. על אדמות הכפר הוקמו אחר כך קריית גת, נוגה וניר ח"ן.
תגובות גולשים