במיתולוגיה (סיפורים עתיקים על אלים וגיבורים) היוונית אמזונות הן שבט של נשים לוחמות, שבו נשים שולחות למלחמה ומנהלות את הקהילה. דימוין מופיע לעתים קרובות בשירה, בתיאטרון, בפילוסופיה ובאמנות היוונית, הרומית והביזנטית. השאלה אם היו אמזונות באמת או שהן יצירות דמיוניות נשארה שנויה במחלוקת מאז העת העתיקה ועד היום.
היו הרבה ניסיונות להסביר את שמהן של האמזונות. פירושים מוקדמים קשרו את המילה לכרתת השד, כדי לאפשר ירי בקשת, אך חוקרים מודרניים כמעט מוותרים על ההסבר הזה. הצעות אחרות מחברות את השם לשמות כוהנות, לשפות לא-יווניות או למילים שמובנות כלוחמים. היוונים השתמשו גם במונח "Amazonomachy" לתיאור קרבות נגד אמזונות.
האמזונות נמצאות בסיפורים מיתיים רבים, כחלק מעולם שבו האלים התערבו והיו יצורים יוצאי דופן. הן מופיעות בשירים אפיים, במחזות ובאמנות ויזואלית. רבות מהדרמות עוסקות במפגשים שלהן עם גיבורים ידועים כמו הרקולס, תזאוס ואכילס, ולעתים גם בקשרים רומנטיים עם מלכות האמזונות.
האזכור הכתוב הקדום ביותר שלהן נמצא באיליאדה מהמאה ה-8 לפנה"ס. שם הן מופיעות כבעלות מעמד ולחימה ושוות לגברים בקרב. סיפור חשוב נוסף מספר על פנתסיליאה, מלכת אמזונות שתברח לעזרת הטרויאנים ונלחמה באכילס. היא נהרגה בקרב וקברה הקפידו לכבד אותה.
במיתוסים על הרקולס אחת המטלות שלו היא להשיג את חגורתה של היפוליטה, מלכת האמזונות. לפי גרסאות שונות אירעו קרבות שבהם היפוליטה נספתה והרקולס לקח את החגורה. גם תזאוס מעורב ברובגרסאות: לעתים חוטף הוא מלכה אמזונית, לעתים נישא לה, ולעתים מתרחשת מלחמה בין אתונה לאמזונות. בגרסאות על הארגונאוטים מופיעה עמדה של קרבות דמים נגד צבאות אמזונות.
מקורות עתיקים מזכירים פולחנים ומקדשים שהאמזונות ייסדו, לעיתים סביב דימויים של האלה ארטמיס או של "אֵם גדולה". בפולחנים אלה נרשמו ריקודי מלחמה וטקסים שבהם משתתפות נשים לבושות בשריון ומנענעות כלי נשק. תיאורים אלו מצביעים על זיקה בין אמזונות למסורות פולחניות קדומות, במיוחד באסיה הקטנה ובפריגיה.
מחברים יוונים ורומאים ראו את האמזונות כחלק מן ההיסטוריה או מהעבר הגאוגרפי השולי. הם שילבו את המיתוס במפות שלהם ונסיונותיהם לעגן את האמזונות באזורים כמו תראקיה, סקיתיה, ליביה או חופי הים השחור. עמדות שונות התפתחו לגבי מוצפן ומיקומן, ויש ריבוי גרסאות וסיפורים סותרים.
במספר מסורות האמזונות מוצגות כחברה שבה נשים עושות את כל התפקידים החברתיים, רוכבות וסוחרות, מנהלות חיי כלכלה ומלחמה, ולעתים שומרות על קשרים עם גברים רק לצורך התרבות. תיאורים אלו דומים לתיאורים של שבטים נודדים מן האזור שבין הים השחור לקווקז.
האמזונות מזוהות כבעלות מיומנות לוחמתית גבוהה. סיפור כריתת השד, שמוזכר במקורות מוקדמים כדי להסביר את השם, נדחה כיום כחסר ביסוס. תיאורים חזותיים רבים מראים אמזונות לבושות בשריון ובכלי נשק, ולא כבעלות שד אחד בלבד.
מקורות עתיקים מצביעים על כמה אזורים כמקומות משכן אפשריים: תראקיה, אזורים סביב הים השחור וסקיתיה בצפון מזרח. דיונים גאוגרפיים במקורות שונים מביאים גרסאות סותרות, ולעתים מציינים ערים שיוסדו על ידי אמזונות.
מחקר ארכיאולוגי מודרני תרם לחיזוק הרעיון של נשים לוחמות באזורי הסקיתים. בחפירות נמצאו שלדי נשים מלוּוים בכלי נשק וציוד רכיבה, דבר שתואם למסורות שבעל-פה על נשים לוחמות.
העיתוי וההיקף של סיפורן הפכו את האמזונות לנושא של התפעלות ופחד גם יחד. הן הוצגו כאיום על הסדר החברתי הפטריארכלי, אך גם כיפותח כוח נשי. במיתוסים הן לעתים מופיעות כאהובות או אם־לגיבור, ולעתים כמפלצתיות. באמנות היוונית ניצחון האתונאים על האמזונות שימש כסמל עליונות תרבותית.
ימי הביניים הרחיבו את סיפורי האמזונות והכניסו אליהם דימויים של ישויות מוזרות ועמים מרוחקים. רומאנים ויצירות רנסאנס ופוסט־רנסאנס שמרו ושינו את המסורת. בעידן התגליות חיפשו מגלים כלים למציאות של ממלכת אמזונות בעולם החדש, והנהר אמזונאס קושר אצל חלק מהמספרים לשמועות על נשים לוחמות באמריקה הדרומית.
באמנות החדשה יותר האמזונות הופיעו בציורים, במחזות ובספרות. דמויות כמו וונדר וומן מייצגות שימוש מודרני במיתוס, כשהן הופכות את דמות האמזונה לסמל של כוח נשי ואידיאלים פמיניסטיים.
שמות ומושגים מהמיתוס תורגמו לתנועות חברתיות ופוליטיות. קבוצות סופרג'יסטיות במאה ה-20 קראו לעצמן "אמזונות" כששימשו כגוף הגנה. בתנועות פמיניסטיות מודרניות, ה"אמאזוןיזם" מדגיש העצמה פיזית ושוויון מגדרי. דמות וונדר וומן אומצה פעמים רבות כסמל למידה זו.
Keywords: ["אמזונות","מיתולוגיה יוונית","נשים לוחמות","סקיתיה","פולחן","וונדר וומן","פמיניזם"]
אמזונות הן שבט של נשים לוחמות במיתולוגיה (סיפורים על אלים וגיבורים) היוונית. הן נלחמו, רכבו על סוסים ועשו טקסים דתיים.
יש רעיונות רבים לגבי שם האמזונות. כמה חשבו שהשם קשור לכרתת שד. חוקרים היום לא בטוחים בזה.
האמזונות מופיעות בסיפורים רבים. הן נלחמו בגיבורים כמו הרקולס ותזאוס. יש גם סיפורים על מלכות אמזונות שאהבו גיבורים.
האיליאדה מזכירה אמזונות. פרשת פנתסילאה מספרת על מלכה אמזונית שנלחמה לצד הטרויאנים ונפלה בקרב.
הרקולס ביקש את חגורת המלכה היפוליטה, וזה גרם לקרב. בתיאורים שונים תזאוס נשא אמזונה או נלחם בה.
האמזונות קישרו את עצמן לאלים כמו ארטמיס. הן ערכו ריקודי מלחמה וטקסים סביב פסלים.
היו דעות שונות על מקום מגוריהם: תראקיה, חופי הים השחור או סקיתיה (אזור בצפון־מזרח). בחפירות מצאו שלדי נשים לצד נשק. זה מראה שנשים לוחמות באמת חיו שם.
האמזונות ממשיכות להופיע בסרטים, קומיקס וטלוויזיה. גיבורת העל וונדר וומן באה מהאמזונות. קבוצות נשים מסוימות בחרו בכינויים אלה כאות לכוח והעצמה.
Keywords: ["אמזונות","נשים לוחמות","מיתולוגיה","וונדר וומן","סקיתיה"]
תגובות גולשים