אמיל אדולף פון ברינג

אמיל אדולף פון ברינג (בגרמנית: Emil Adolf von Behring; 15 במרץ 1854, 31 במרץ 1917) היה רופא ובקטריולוג (חוקר חיידקים) גרמני. הוא זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ב-1901 על פיתוח טיפול בנסיוב נגד דיפתריה ועל חיסון נגד טטנוס. אנטי-רעלן הוא חומר שמנטרל את הרעלן שהחיידק מפריש, והנסיוב הוא נוזל טיפולי המכיל את החומרים האלה.


נולד במשפחה גדולה וסיים לימודי רפואה בין 1874 ל-1878 במכללה הרפואית הצבאית בברלין. הוא התחייב לשירות צבאי כחלק מהלימודים ושירת כרופא צבאי.

בשנת 1888 עבד במכון להיגיינה בברלין תחת רוברט קוך. ב-1894 התמנה לפרופסור להיגיינה באוניברסיטת האלה, וב-1895 עבר לאוניברסיטת מרבורג, שם עבד במשך שארית חייו.

לאחר 1901 מצבו הבריאותי הידרדר והוא התמקד במחקר בשחפת. ברינג נפטר במרבורג ב-31 במרץ 1917.

לאחר זכייתו בפרס נובל ייסד בעיר מרבורג חברת מחקר וסחר שנחשבה בסיס לחברה המודרנית Dade Behring, ואוניברסיטת מרבורג מעניקה פרס על שמו עד היום.

אמיל אדולף פון ברינג נולד ב-15 במרץ 1854 בפרוסיה. הוא היה רופא וחוקר חיידקים. חוקר חיידקים זה נקרא בקטריולוג.


הוא למד רפואה בברלין בין 1874 ל-1878 ושירת כרופא בצבא. ב-1888 עבד במכון של רוברט קוך. ב-1895 עבר ללמד באוניברסיטת מרבורג.

ברינג פיתח טיפול בנסיוב נגד דיפתריה. נסיוב הוא נוזל טיפולי שמכיל חומרים שמנטרלים רעלנים. הוא גם פיתח חיסון נגד טטנוס. חיסון הוא תרכיב שמגן מפני מחלות.

על עבודתו קיבל את פרס נובל ב-1901. מצב בריאותו הלך ופחת אחרי 1901. הוא נפטר ב-31 במרץ 1917 במרבורג.

חברה גדולה וקיבלה את שמו, ואוניברסיטת מרבורג נותנת פרס על שמו.