אמילי דונלסון

אמילי טנסי ג'קסון דונלסון (1 ביוני 1807, 19 בדצמבר 1836) הייתה אחייניתו של הנשיא אנדרו ג'קסון ושימשה בפועל כמארחת הרשמית של הבית הלבן והגברת הראשונה של ארצות הברית בין 1829, 1836.

אמילי נולדה בחוות אביה בדונלסון, טנסי. אביה היה אחיה של רייצ'ל דונלסון ג'קסון, אשתו של אנדרו ג'קסון. קיבלה השכלה גבוהה והתחנכה באקדמיית נאשוויל לנשים, בית ספר לבנות בתקופה ההיא. ב-16 בספטמבר 1824 נישאה לאנדרו דונלסון, בן דודה, בהיותה בת 17.

בשל מחלתה של רייצ'ל, התכוון ג'קסון שאמילי תלווה את הזוג לוושינגטון ותעזור במטלות הגברת הראשונה. לאחר מותה של רייצ'ל קיבל אנדרו ג'קסון עליה את תפקידה כמארחת הבית הלבן. אמילי הגיעה לוושינגטון כשהייתה בת 21, כשהבעל שימש כמזכירו האישי של הנשיא. תקופת האבל על מותה של רייצ'ל הסתיימה כשהיא ערכה מסיבת ראש השנה ב-1 בינואר 1830.

בשנת 1829 פרצה פרשת התחתונית (Petticoat Affair) סביב פגי איטון, אשת שר המלחמה. שמועות על יחסיה האישיים הביאו לכך שנשות השרים סירבו להיפגש עמה. ג'קסון הגן על פגי כי ראה דמיון בין המקרה שלה לבין הפרשה שהוטחה ברייצ'ל והלך נגד המנהגים החברתיים של הבירה.

אמילי התנגדה לקבלת פגי והסכימה רק לנוכחותה בבית הלבן, תוך התעלמות ממנה. הדבר הוביל לכך שבני הזוג איטון סירבו להשתתף בארוחות רשמיות. כשאמילי יצאה לנופש ב-1830 היא נשארה בבית אמה וסירבה לשוב כל עוד פגי מורשת בבית הלבן. אחרי שינויים בממשלה ושליחת ג'ון איטון לשגרירות בספרד, חזרה אמילי למלא את תפקידה ב-5 בספטמבר 1831.

ב-26 בנובמבר 1834 הצטרפה שרה יורק ג'קסון, אשת בנו של הנשיא, לסייע לאמילי בתפקידה. זו הפעם היחידה שבה כיהנו שתי נשים כאחראיות על אירוח הבית הלבן בו זמנית.

בשנת 1836 הידרדר מצב בריאותה של אמילי, והיא אובחנה כחולת שחפת, מחלת ריאות מדבקת. ביוני נסעה להתאוששות ב"טוליפ גרוב" (Tulip Grove), אך המצב החמיר. ג'קסון יצא לוושינגטון כדי לבקר אותה לפני מותה, אך הגיע באיחור; אמילי נפטרה ב-19 בדצמבר 1836, יומיים לפני הגעתו.

אמילי טנסי דונלסון (1807, 1836) הייתה אחייניתו של הנשיא אנדרו ג'קסון. היא שימשה כמארחת הבית הלבן. מארחת הבית הלבן היא מי שמארגנת אירועים בבית הנשיא.

אמילי נולדה בטנסי. היא למדה בבית ספר לנשים בנאשוויל. כשהייתה בת 17 נישאה לבן דודה, אנדרו דונלסון. אחרי שמץ' רייצ'ל, אשתו של הנשיא, חלתה ומתה, אמילי עזרה בבית הלבן וקיבלה את תפקיד המארחת.

אמילי ערכה מסיבת ראש השנה ב-1 בינואר 1830. בכך הושלם סוף תקופת האבל בבית הלבן.

בשנת 1829 הייתה מחלוקת סביב אישה בשם פגי איטון. נשים אחרות בבירה סירבו להיפגש איתה. הנשיא ג'קסון תמך בפגי. אמילי לא אהבה את התנהגותה.

אמילי יצאה לנופש ולא חזרה מייד, עד ששינויים בפוליטיקה איפשרו לה לחזור ב-1831. ב-1834 הצטרפה אליה שרה יורק ג'קסון, אשת בנו של הנשיא, כדי לעזור לה. זו הייתה הפעם היחידה שבה היו שתי מארחות בו זמנית.

בשנת 1836 אמילי חלתה במחלת ריאות שנקראת שחפת. היא נסעה ל"טוליפ גרוב" להתאוששות, אבל המצב החמיר. הנשיא ג'קסון הגיע מאוחר מדי; אמילי נפטרה ב-19 בדצמבר 1836.