אמצעי לאחסון נתונים

אמצעי לאחסון נתונים הוא מכשיר פיזי המשמש לשמירת מידע לשימוש עתידי. את נתוני הכתיבה אפשר להציג בצורות שונות של אנרגיה. אמצעי אחסון ניידים נקראים בדרך כלל מדיה (מדיה = אמצעי אחסון נייד).

המיזעור האלקטרוני אפשר אחסון גדול יותר ליחידת שטח. זה נכון הן למדיות אנלוגיות (אנלוגי = מידע רציף ולא מקודד דיגיטלית) והן למדיה דיגיטלית. כיום מקובל בעיקר אחסון דיגיטלי כי הוא מאפשר צפיפות גבוהה הרבה יותר.

עד המאה ה-20 היו שתי דרכים עיקריות לשמור מידע: חריטה וכתיבה. בחריטה חרטו על אבן או חרס. כיום חריטה נשמרת לרוב על מצבות.

בכתיבה השתמשו בתחילה בעלים, גזעים וקירות. מאוחר יותר הופיעו פפירוס וקלף, ובסוף נכנס הנייר לשימוש הנפוץ.

להקלטת צלילים ותמונות היו מדיות אנלוגיות כמו גלילי גרמופון ותקליטים. גם סרט צילום שימש לאחסון תמונות עד שהחליף אותו הצילום הדיגיטלי. מיקרופילם שימש לשמירת טקסט בצורה חסכונית. סרט מנוקב (נייר או פלסטיק עם חורים) הכיל מידע שהמכונות יכלו לקרוא.

בימינו מדברים בעיקר על מדיה דיגיטלית, כלומר אמצעים שקוראים ומעבדים מחשבים. יש מדיות חלק מהמחשב עצמו, כמו כונן קשיח (התקן אחסון בתוך המחשב). ויש מדיות נוחת להעברה בקלות, כמו כונן USB.

חלק מהמדיות ניתנות לכתיבה חוזרת. אחרות נכתבות פעם אחת וקוראים אותן לעיתים רבות (למשל CD-R, כתיבה פעם אחת).

לכל המדיות הדיגיטליות תכונה חשובה: הן בדרך כלל "לא נדיפות" (לא נדיף = לא צריכה חשמל כדי לשמור את המידע). זה שונה מזיכרון נדיף, כמו הזיכרון הפנימי של המחשב, שמשתמש בחשמל כדי לשמור נתונים. כשמכבים מחשב, תוכנו בזיכרון נדיף נמחק, ולכן צריך אמצעי אחסון לשמור תוצאות עבודה.

נפח האחסון של מדיה דיגיטלית נמדד בבתים (בתים = יחידת מידע).

אמצעי לאחסון נתונים הוא מקום שמחזיק מידע לשימוש בעתיד. מדיה (מדיה = אמצעי אחסון נייד) היא דרך לשאת מידע בין מכשירים.

בעבר אנשים כתבו על אבנים וחרסים. כתבו גם על פפירוס וקלף. אחר כך הגיע הנייר.

גם מוזיקה ותמונות נשמרו על תקליטים וסרטי צילום. מדי פעם השתמשו במיקרופילם כדי לחסוך מקום. היה גם סרט מנוקב עם חורים שקוראים אותו במכונה.

היום רוב האחסון הוא דיגיטלי. דיגיטלי (דיגיטלי = מידע מקודד עם אפסים ואחדים) עובד עם מחשבים.

יש אחסון בתוך המחשב. ויש אחסון שניתן להעביר, כמו דיסק און קי (USB).

חלק מהמדיות אפשר לכתוב עליהן שוב ושוב. אחרות נכתבות רק פעם אחת.

רוב המדיות לא נדיפות. לא נדיף אומר שהן שומרות את המידע גם בלי חשמל. זיכרון נדיף צריך חשמל כדי לשמור מידע.

נפח האחסון נמדד בבתים. בית הוא יחידת מידע קטנה.