אן דן דינו

אן דן דינו הוא משחק ספירה, שיר משחק (שיר שמשמש לספירה כדי לבחור מישהו).
בהתנהלות הרגילה מצביע הילד על אפשרויות שונות לפי כל הברה בשיר. רוב הילדים אינם סופרים את מספר ההברות, ולכן מתייחסים לתוצאה כאל בחירה אקראית. יש ילדים שמחשבים את השארית (המספר שנותר אחרי חלוקה) ואז מפסיקים להשתמש בשיר ומעדיפים משחקים אחרים, כמו אבן־נייר־מספריים.
לפעמים משחק העזר הופך למשחק עצמאי. דוגמה למשחק כזה היא "קווה קווה דה לה אומה".
השם ״אן דן דינו״ הוא שיבוש של הביטוי היווני העתיק ἓν διὰ δυοῖν (hèn dià duoîn), שפירושו "אחד מתוך שניים". הצורה הלטינית hendiaduos התפתחה באנגלית למונח Hendiadys, שמתאר שני ביטויים שונים שאומרים רעיון אחד.
במזרח אירופה היו גרסאות דומות לשיר. בסרבו־קרואטית קיימת גרסה קרובה, וביידיש יש נוסחים משלה.
מילים נפוצות בעברית: "אן דן דינו, סוף על הקטינו, סוף על הקטי קטו, אליק בליק בום." יש גרסאות ארוכות יותר, ולעתים מוסיפים בסוף את המילה "גזר" כהברה אחת לצורכי ספירה. לפעמים מוסיפים משפטים נוספים שהשתרשו בשימוש הילדים.
בשנת 1970 זכו דודו ברק ושייקה פייקוב עם השיר "למה ככה" בפסטיבל שירי הילדים. שנה לאחר מכן שלח שייקה פייקוב לפסטיבל את השיר "אן דן דינו". הפזמון כלל את המשפט הידוע "אן דן דינו, סוף על הקטינו... אליק בליק בום." השיר בוצע על ידי יפה ירקוני, שהוסיפה את המילים "עוד פעם" בסיום הפזמון. השיר הפך להצלחה וקלאסיקה בשירי ילדים.

אן דן דינו הוא שיר ילדים שמשתמשים בו כדי לבחור מישהו.
הילד מצביע על ילדים אחרים לפי כל הברה בשיר. המילה האחרונה קובעת מי נבחר.
מקור השם הוא בביטוי יווני שפירושו "אחד מתוך שניים". המילים הגיעו כנראה ממזרח אירופה.
יש גרסאות ביידיש ובסרבו־קרואטית.
מילים פשוטות בעברית: "אן דן דינו, סוף על הקטינו, סוף על הקטי קטו, אליק בליק בום."
בשנות ה־70 כתב שייקה פייקוב גרסה לשיר. יפה ירקוני ביצעה אותה והוסיפה "עוד פעם". השיר הפך לפופולרי מאוד.