נהר אנגרה זורם בדרום־מזרח סיביר שברוסיה. מוצאו הוא מימת באיקל ליד ליסטבינקה. הוא נשפך לנהר הייניסיי סמוך לסטרלקה, כ־40 קילומטרים מדרום־מזרח ללסוסיבירסק. הנהר חוצה את מחוז אירקוטסק ואת מחוז קרסנויארסק.
על גדות האנגרה עומדות ערים חשובות כמו אירקוטסק, אנגרסק, מרכז זיקוק ועיבוד נפט, ובראטסק. האנגרה הוא גם מקור חשוב לדיג.
הנהר מספק אנרגיה הידרואלקטרית, כלומר הפקת חשמל מזרימת מים. לאורך הנהר הוקמו ארבעה סכרים עיקריים: באירקוטסק, בבראטסק, באוסט־אילימסק ובבוגוצ'ני. אחד הסכרים, בראטסק, יצר את אגם בראטסק, האגם המלאכותי הגדול בעולם, ומזין תחנת כוח הידרואלקטרית שבה תפוקה של כ־4,500 מגאוואט. החשמל שנוצר מיועד בעיקר לתעשייה הכבדה.
האגמים המלאכותיים שנוצרו מפרוייקט הסכרים הציפו יישובים, כפרים ושטחים חקלאיים לאורך הנהר. בעקבות הנזק לתושבים, בניית הסכרים ספגה ביקורת מאינטלקטואלים סובייטים. בין המבקרים בלט הסופר האירקוטסקי וולנטין רספוטין, וביקורת זו ניכרת בספריו, למשל להתראות למטיאורה וסיביר. בתקופת סטלין התיישבויות לחוף האנגרה מוזכרות גם ברומן זוליכה פוקחת עיניים מאת גוזל יכינה.
אנגרה הוא נהר גדול בדרום־מזרח סיביר ברוסיה. הוא מתחיל מימת באיקל ליד ליסטבינקה. הנהר נשפך לנהר הייניסיי ליד סטרלקה.
עיר גדולה על הנהר היא אירקוטסק. נהר האנגרה עובר גם ליד בראטסק. על הנהר בנו כמה סכרים גדולים.
סכר בראטסק יצר את אגם בראטסק. אגם מלאכותי הוא אגם שנוצר על ידי סכר. אגם בראטסק נחשב לאגם מלאכותי גדול מאוד.
הסכרים מייצרים חשמל ממים זורמים. החשמל הזה משמש בעיקר במפעלי תעשייה. בגלל הבנייה הוצפו כפרים ושטחים חקלאיים, וזה עורר ביקורת של כמה סופרים. בספר זוליכה פוקחת עיניים מסופר על התיישבות לחוף האנגרה בתקופת סטלין.
תגובות גולשים