אנטה פאבליץ' (1889, 1959) יסד את האוסטאשה, תנועה פשיסטית קרואטית. כינויו היה "פוגלבניק" (מנהיג). הוא היה עורך דין במקצועו והשתתף בפעילות לאומנית קיצונית עוד בשנות ה־20.
ב־1929, לאחר שנידון למוות שלא בפניו, ירד למחתרת והקים את האוסטאשה. הארגון פעל באלימות, הקים יחידות צבאיות ומחנות אימון באיטליה ובהונגריה. האוסטאשה השתתפה גם בתכנון ההתנקשות במלך יוגוסלביה אלכסנדר בשנת 1934.
באפריל 1941, לאחר פלישת הנאצים ליוגוסלביה, הוקמה מדינה ש״עצמאית״ שקיבלו גרמניה ואיטליה. פאבליץ' הוכרז כראש המדינה והמינה עצמו פוגלבניק. המדינה הייתה מדינת חסות נאצית, וכללה גם אזורים של בוסניה ודלמטיה.
פאבליץ' חתם על ברית עם גרמניה הנאצית ושלח יחידות אוסטאשה להילחם לצדה. ממשלתו ניהלה מדיניות של רדיפות אלימות כלפי קבוצות אתניות ודתיות.
האוסטאשה ראתה בסרבים את האויב העיקרי. מדיניותם תוכננה כ"ניקוי אתני", מטרה לגרש, להמיר דתם או להרוג חלק גדול מהם. לשם כך הקימו מחנות ריכוז והשמדה.
היעד המספרי שהוצג על ידי המנהיגים דיבר על פיצול האוכלוסייה הסרבית לשלישים, גירוש, המרה וחיסול. התוצאות כללו עשרות עד מאות אלפי חללים, לפי ההערכות השונות.
האוסטאשה אימצה גם מדיניות אנטישמית. פאבליץ' קירב את עמדותיו לאלה של הנאצים כדי לזכות בתמיכתם. אחרי כיבוש זאגרב הוכרזו חוקים אנטי־יהודיים, רכוש הוחרם ונתח began תהליך בידוד ושילוחים למחנות.
ב־1941 הונח צו שהחל את גל ההעברות והשילוחים, ובתוך חודשים רבים יהודים נשלחו למחנות השונים.
פאבליץ' ניסה להחזיר חוב לאיטליה והציע להפוך את קרואטיה למלוכה בראשות דוכס איטלקי, אימון, שקיבל את השם טומישלב השני. בפועל המלך לא החזיק בסמכויות והשלטון נשאר בידי פאבליץ'.
בסוף המלחמה נמלט פאבליץ' לאוסטריה ואז לאיטליה. הוא נעזר ברשת של בריחה שהייתה ידועה כ"נתיבי העכברושים" (רשת שהסיעה פושעי מלחמה דרך מוסדות הקתוליים). בשנות ה־40 הוברח לארגנטינה.
בהגיעו לארגנטינה שימש יועץ לביטחון לנשיא חואן פרון והקים שם מחדש תנועות אוסטאשה בגולה. אחרי המלחמה דנו אותו פעמים רבות שלא בפניו והוטלו עליו גזרי דין מוות.
מסמכים שנחשפו מראים כי גם גורמים בין־לאומיים ובווטיקן, ולעתים בבריטניה וארצות הברית, אפשרו לו להימלט ועדיין הטילו מגבלות על מסירתו ליוגוסלביה מפחד מפוליטיקה קרה.
ב־9 באפריל 1957 נורה פאבליץ' בבואנוס איירס בידי מתנקש. הוא נפצע קשה וחזר לחיות חלקית, ברבות הזמן עבר לספרד. ב־28 בדצמבר 1959 מת מפצעיו במדריד.
רעייתו מריה לוברנצביץ' הייתה ממוצא יהודי מצד האם.
פאבליץ' היה מנהיג אוסטאשה, ייסד ושלט במדינת חסות נאצית, וקידם מדיניות רדיפה של סרבים, יהודים וצוענים. לאחר המלחמה נמלט והתקבל בסופו של דבר בארגנטינה. הוא נפצע בהתנקשות ונפטר ב־1959.
אנטה פאבליץ' נולד ב־1889 והקים קבוצה קיצונית בשם אוסטאשה. אוסטאשה היא קבוצה פשיסטית (קבוצה שקשורה במנהיג חזק ובאלימות).
ב־1941, בזמן המלחמה, גרמניה ואיטליה עזרו להקים מדינה קרואטית חדשה. פאבליץ' הפך להיות המנהיג, שקראו לו "פוגלבניק". פוגלבניק זה פשוט כינוי למנהיג.
האוסטאשה פגעו בהרבה אנשים בגלל שהם היו שונים. הם הקימו מחנות מעצר ועבודה. במחנות אלה אנשים סבלו ומתו.
הרבה סרבים, יהודים וצוענים גורשו ונרצחו. מילים קשות לא כדאי לתאר כאן, אבל חשוב לדעת שזה היה מעשה נורא.
בסוף המלחמה פאבליץ' ברח לאיטליה, ואז לארגנטינה. אנשים בכנסייה עזרו לו להימלט. שם הוא חי ועבד כמה שנים.
ב־1957 נורה ונפצע. ב־1959 הוא מת במדריד, ספרד.
אשתו של פאבליץ', מריה, היתה מהמשפחה יהודית מצד אימה.
תגובות גולשים