אנטון רייכה

אנטון רייכה (26 בפברואר 1770, 28 במאי 1836) היה מלחין צ'כי שהתגורר בצרפת, חלילן ותאורטיקן מוזיקה משפיע. הוא נודע במיוחד בחמישיות לכלי נשיפה מעץ ובניסויים מוקדמים עם משקלים בלתי סדירים (קצבים לא רגילים).

רייכה נולד בפראג. את השכלתו המוזיקלית הראשונית קיבל מדודו יוזף רייכה, שהיה צ'לן וירטואוז. בשנת 1785 עבר עם משפחתו לבון. שם ניגן בחליל (כלי נשיפה שמנגן בעזרת נשיפה) בין 1790 ל‑1794, יחד עם הוירטואוז הצעיר בטהובן.

ב‑1794 עבר להמבורג. שם הפסיק להופיע אחרי שנדר לא להופיע יותר, ועבר להוראת פסנתר, הרמוניה והלחנה. בתקופה זו עסק גם במתמטיקה, בפילוסופיה ובשיטות לימוד קומפוזיציה.

למרות שאיפתו לכתוב אופרות, ב‑1799 יצא לפריז ולא הצליח למצוא לברית מתאימה. ב‑1801 עבר לווינה, התרועע עם היידן וחידש את ידידותו עם בטהובן. בווינה למד אצל התאורטיקאים אלברכטסברגר וסליירי.

לאחר שנות נדוד חזר לפריז אחרי הרסטוראציה. שם לימד בקונסרבטואר (בית ספר גבוה למוזיקה) ומונה ב‑1818 לפרופסור לקונטרפונקט ופוגה. קונטרפונקט הוא אמנות כתיבת כמה קולות נפרדים שנשמעים יחד. פוגה היא צורת קונטרפונקט שבה נושא חוזר ומתפתח.

הרבה ממלחיני התקופה הרומנטית בצרפת למדו אצלו, חלק מהם לזמן קצר. בין תלמידיו היו פרנץ ליסט, הקטור ברליוז ושארל גונו, וההשפעה שלו המשיכה דרך תלמידיו וספריו, בעיקר ה‑Traité de haute composition musicale. רייכה מת בפריז ב‑1836.

תרומתו החשובה ביותר הייתה לפיתוח חמישיות כלי נשיפה מעץ. הוא החל לכתוב קטע בנושא כבר ב‑1811, אך זרק אותו. ב‑1820 פרסם סדרה של שש חמישיות (אופוס 100), שהצליחה ופוזרה באירופה. אחר כך הוסיף עוד יצירות, ובסוף נוצרו בסך הכול 24 חמישיות ותנועות בודדות.

החמישיות מילאו חלל חשוב בתזמורת הקאמרית של התקופה, כי כמעט לא הייתה מוזיקה טובה לכלי נשיפה מעץ. כמה מן החמישיות שלו עדיין נמצאות ברפרטואר והוקלטו.

השפעות מוקדמות על יצירתו כללו את דודו יוזף ואת גרטרי. החל מאופוס 20 ניכרו השפעות אסכולת מנהיים, גלוק, מוצרט והיידן. רייכה כתב גם שמונה סימפוניות, שבע אופרות, הרבה יצירות לפסנתר (כולל סונאטות ומערכי וריאציות גדולים), 36 פוגות, סונאטות לכינור, שלישיות וחמישיות כלי מיתר, וכן רביעיות מיתרים רבות. עשר הרביעיות שכתב בווינה (1801, 1806) נחשבו לחשובות והשפיעו על בטהובן ושוברט.

מאז מותו חלה התעוררות מחודשת בעניין ביצירותיו. יצירותיו מתפרסמות מחדש ומוקלטות יותר בשנים האחרונות.

אנטון רייכה נולד בפראג ב‑1770 ונפטר בפריז ב‑1836. הוא היה חלילן. חלילן זה נגן על חליל, כלי נשיפה שמנשפים בו.

כשהיה צעיר עבר לבון וניגן שם לצד בטהובן, שניגן כינור אז. אחר כך עבר להמבורג והשיעורים שם כללו פסנתר והלחנה.

רייכה רצה להצליח באופרה, אבל דבר זה לא הצליח בפריז. הוא התגורר גם בווינה. שם למד אצל מורים מפורסמים והכיר מלחינים חשובים.

בסוף חזר לפריז ולימד בקונסרבטואר. קונסרבטואר זה בית ספר למוזיקה. ב‑1818 מינו אותו לפרופסור לקונטרפונקט ופוגה. קונטרפונקט זה כשמסדרים כמה מנגינות ביחד. פוגה זו צורה שבה נושא חוזר שוב ושוב.

רייכה כתב הרבה מוזיקה. הדבר המפורסם ביותר שלו הוא חמישיות לכלי נשיפה מעץ. חמישיות אלה הן קבוצה של חמישה כלים נשיפה מעץ יחד.

בשנת 1820 פרסם שישה כאלה (אופוס 100). אחר כך הוסיף עוד והשיג בסך הכול 24 חמישיות. הן הופיעו בכל אירופה והוקלטו.

בנוסף כתב רייכה סימפוניות, אופרות, יצירות רבות לפסנתר והרבה פוגות. הוא גם כתב רביעיות מיתרים חשובות. מוזיקאים אחרים, כמו בטהובן, הושפעו ממנו.

בשנים האחרונות אנשים חיפשו שוב את המוזיקה שלו והוציאו הקלטות חדשות.