אנטים האיברי

אנטים האיברי (1650, 1716), בשם החילוני אנדריה, היה דמות כנסייתית ותאולוגית חשובה בוולאכיה (כיום רומניה). הוא ניהל את בית הדפוס הנסיכי של ולאכיה והיה מיטרופוליט (בישוף בכיר) של בוקרשט בשנים 1708, 1715.

אנטים נולד בממלכת כארתלי, שנקראה איפשהו גם איבריה, ומכאן כינויו. חיילים עות'מאניים לקחו אותו בשבי ומכרו אותו כעבד בקונסטנטינופול. שם הוא הוכשר כאומן, פיסול בעץ, ציור, רקמה וקליגרפיה. הפטריארך של קונסטנטינופול פדה אותו, והוא הפך לנזיר וחי תחת חסותו.

בשנים 1689, 1690 בקירוב, נסיך ולאכיה קונסטנטין ברנקוביאנו קרא לו להתיישב בוולאכיה ולנהל את בית הדפוס המלכותי בבוקרשט. לאחר מכן מונה לאגומן (אב בכיר ומנהל מנזר) במנזר סנאגוב.

ב-1705 מונה לבישוף רמניקו ולצ'ה, וב-1708 למיטרופוליט של ולאכיה. אנטים דיבר שפות מזרחיות ואירופאיות רבות. למרות מוצאו הזר, למד רומנית בקיאות וקידם את השימוש בה בכנסייה. ב-1693 הופיעה מהדורת הברית החדשה ברומנית שהוציא לאור.

ב-1709 סייע בהקמת בית הדפוס הראשון בטביליסי. הוא אימן גאורגים באומנות הדפוס, וב-1710 הנהיג את הגופן שבו הודפסה לראשונה הגרסה הגאורגית של הברית החדשה. בנוסף לפרסום הברית החדשה ברומנית, הוציא כ-25 ספרים נוספים ברומנית, בסלבונית, ביוונית ובערבית. ב-1702 פרסם ספר ליטורגיה דו-לשוני ביוונית ובערבית, בו נעשה שימוש ראשון באלפבית הערבי בוולאכיה.

חיבורו "דיאדוכיה" הוא אוסף דרשות שהעבירו ביקורת על המנהגים והמוסר זמנם, וכולל גם התייחסות לפילוסופיה הקלאסית. הוא ייסד את מנזר כל הקדושים בבוקרשט, הידוע היום כמנזר אנטים.

עמדתו הפוליטית נגד פטרונות עות'מאנית והקשריו הקנו לו אויבים בשלטון הפניארוטי (שלטון שבו מונו נסיכים יוונים על ידי האימפריה העות'מאנית). הנסיך ניקולאיה מברוקורדט אסר אותו והגלתו לכאורה לסיני. בדרכו לשם נתפס על ידי העות'מאנים ונרצח בשטח בולגריה של היום. גופתו הושלכה לנהרות מריצה או טונג'ה, וחלקים חשבו שמברוקורדט הזמין את המעשה.

אנטים האיברי (1650, 1716), שמו החילוני היה אנדריה. הוא היה נזיר ומנהיג דתי בוולאכיה, במקום שנקרא היום רומניה.

אנטים נולד במקום שנקרא כארתלי או איבריה. חיילים לקחו אותו וכינו אותו עבד בקונסטנטינופול. שם למד אמנות, פיסול, ציור, רקמה וכתיבה יפה (קליגרפיה). הפטריארך של קונסטנטינופול פדה אותו. אחרי זה הוא הפך לנזיר. נזיר זה אדם שחי במנזר ועוסק בתפילה.

בהמשך נסיך ולאכיה ביקש ממנו לבוא לבוקרשט ולנהל את בית הדפוס הנסיכי. בית דפוס זה הדפיס ספרים. אנטים לימד אחרים את מלאכת ההדפסה.

ב-1693 הודפסה ברומנית הברית החדשה על ידו. ב-1709 הוא סייע בהקמת בית דפוס בטביליסי. ב-1710 הודפסה בעזרת תלמידו הגרסה הגאורגית של הברית החדשה.

הוא הכין גם ספרים ביוונית, בסלבונית ובערבית. הוא גם ביסס מנזר בבוקרשט שנקרא היום מנזר אנטים.

אנטים לא אהב את חלק ממנהיגי התקופה. נסיך חדש כלא אותו וגירש אותו לסיני. בדרך נתפס ונרצח בבולגריה של היום. חלק אנשים חשבו שהנסיך ציווה על זה.