אנטיתזה (מיוונית: ἀντίθεσις, "ניגוד") היא ניגוד ישיר או ההפך המדויק של רעיון.
ברטוריקה (אמנות הדיבור) משתמשים באנטיתזה כדי להדגיש ניגודים על ידי משפטים מקבילים.
מבנה דקדוקי מקביל מחזק את הניגוד, למשל: "גיהנום מול גן עדן" או "סדר מול אי-סדר".
דוגמה מפורסמת באנגלית היא "Man proposes, God disposes", האדם מציע והאלוהים מחליט אחרת.
ג'ון דריידן השתמש בניגוד כשאמר שמשהו "שחור מדי לגן-עדן, ולבן מדי לגיהנום".
אוגוסטוס השתמש באנטיתזה גם באופן מתחלף, כדי להראות סתירות בין צעירים לזקנים.
בין הכותבים האנגלים הבולטים שהשתמשו באנטיתזה נמנים אלכסנדר פופ וסמואל ג'ונסון.
בדיאלקטיקה (שיטה לדיון על טענות מנוגדות) האנטיתזה היא הצלע שמול התזה.
הסינתזה (התוצאה המאחדת) היא ניסיון ליישב את הניגוד בין תזה לאנטיתזה.
אנטיתזה היא ניגוד ברור. (ניגוד = ההפך).
זה אומר לקחת שתי רעיונות שכל אחד הפוך מהשני.
דוגמה פשוטה: גן עדן מול גיהנום.
במילים אחרות: סדר מול אי-סדר, שחור מול לבן.
ברטוריקה (אמנות הדיבור) מציבים משפטים הפוכים זה לצד זה.
כך הקול נשמע חזק יותר והרעיון ברור יותר.
סופרים מפורסמים, כמו אלכסנדר פופ, השתמשו בזה.
בדיאלקטיקה (דרך שיחה על רעיונות מנוגדים) מנסים לאחד את ההפכים.
התוצאה המאחדת נקראת סינתזה. (סינתזה = איחוד ההפכים).
תגובות גולשים