אניטה שפירא (נולדה ב-25 במרץ 1940) היא פרופסור אמריטה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. היא זכתה בפרס ישראל לשנת ה'תשס"ח (2008) לחקר ההיסטוריה של עם ישראל, ועמדה בראש המכון לחקר הציונות וישראל.
אניטה נולדה בוורשה שבפולין. בגיל שנתיים וחצי הוברחה מהגטו על ידי אמה. גטו = מקום שבו אסרו על יהודים בזמן המלחמה. לאחר המלחמה אומצה על ידי רוזה ובעלה. משפחתה עלתה לישראל ב-1947 באניית מעפילים. אניית מעפילים = אנייה שהעלתה אנשים לארץ לפני קום המדינה. המשפחה התיישבה בתל אביב.
למדה בבתי ספר בתל אביב וסיימה ב-1964 תואר ראשון בהיסטוריה כללית ויהודית באוניברסיטת תל אביב. סיימה תואר שני ב-1968, ודוקטורט בהיסטוריה של עם ישראל ב-1974. הדוקטורט שלה עסק בעבודה עברית ומאבקים חברתיים בשנות ה-20 וה-30.
מונתה לפרופסור חבר ב-1981 ולפרופסור מן המניין ב-1985. שימשה דקאן הפקולטה למדעי הרוח (1990, 1995), יושבת-ראש הוצאת עם עובד (1987, 1990), וחברה בוועדות אקדמיות ומנהליות רבות. משנת 2000 עד 2012 עמדה בראש המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן. מ-1995 עד 2009 החזיקה קתדרה לחקר הציונות. ב-2013 הפקידה את ארכיון מחקרה בספרייה הלאומית. משנת 2020 היא חברה באקדמיה הישראלית למדעים.
שפירא קיבלה פרסים רבים: פרס מטעם יד בן צבי (1977), פרסי ספרים על עבודותיה בעשורים הבאים, פרס זלמן שזר (2004), פרס הרצל (2005) ופרס ישראל ב-2008. ספרה Israel: A History זכה בפרסים בינלאומיים בשנים 2012 ו-2014.
תחומי מחקרה כוללים היסטוריה פוליטית, חברתית, תרבותית, אינטלקטואלית וצבאית של יהודים וישראל מאז 1881 ועד ימינו. היא חקרה במיוחד את יחסה של התנועה הציונית לשימוש בכוח, את זיכרון השואה ואת דרכי העיצוב של הזהות הישראלית.
כמה מספריה המרכזיים:
- "המאבק הנכזב: עבודה עברית 1939-1929", על מאבקי העבודה העברית והאידאולוגיות ביישוב.
- ביוגרפיות של ברל כצנלסון ויגאל אלון ("אביב חלדו"), שבהן היא בוחנת גם את דור הפלמ"ח והתפתחותו.
- "חרב היונה: הציונות והכוח, 1948-1881", בחינה של השינוי בעמדות הציונות כלפי שימוש בכוח.
- "התנ"ך והזהות הישראלית", מסה על ירידת מקומו של המקרא בזהות הישראלית.
- ספרים על בן-גוריון ועל יוסף חיים ברנר.
שפירא עורכת כתב-עת אקדמי (Journal of Israeli History) ומשתתפת בעריכת סדרת ביוגרפיות באנגלית. היא הובילה פרויקט רחב לחקר העפלה ועמדה בראש מרכזים ומוסדות מחקר.
הייתה נשואה לשמריהו (בובי) שפירא, שנפטר ב-2012. היא אם לשלושה ילדים ומתגוררת בתל אביב.
אניטה שפירא נולדה ב-25 במרץ 1940 בוורשה. כשהייתה קטנה אמה הוציאה אותה מהגטו. גטו = מקום שבו אסרו על יהודים בזמן המלחמה. אחרי המלחמה אומצה על ידי משפחה שעלתה לישראל ב-1947 באניית מעפילים. מעפילים = אנשים שעלו לארץ לפני שיש מדינה.
אניטה למדה היסטוריה. היסטוריה = ללמוד על אירועים שעברו. היא היתה פרופסור, כלומר מורה וחוקרת באוניברסיטה בתל אביב. היא כתבה ספרים על איך נוצרה המדינה ועל מנהיגים חשובים.
היא חקרה גם איך זוכרים את השואה בעדינות, ומתי אנשים בחרו להשתמש בכוח במאבקים פוליטיים. כמה מספריה ידועים הם על ברל כצנלסון, יגאל אלון ודוד בן-גוריון.
אניטה קיבלה פרסים חשובים, וביניהם פרס ישראל ב-2008. ב-2013 היא נתנה את הארכיון שלה לספרייה הלאומית. היא מתגוררת בתל אביב. בעלה, בובי שפירא, נפטר ב-2012. יש לה שלושה ילדים.
תגובות גולשים