אַנַכְּסָגוֹרַס (500 לפנה"ס, 428 לפנה"ס) נולד בקלזומנאי, ליד סמירנה (היום איזמיר). סביב 464 לפנה"ס עבר לאתונה ולימד שם פילוסופיה. בין תלמידיו היו פריקלס ואוריפידס, והוא השפיע גם על סוקרטס.
הוא ניסח הסבר מדעי לשינויים בגרמי השמיים (ליקויי המאורות), וטען שהמטאורים, השמש ושאר הגופים הם מסות ברזל חמות.
במקום ארבעת היסודות של אמפדוקלס, הוא טען שיש אינסוף יסודות ראשוניים ובלתי-משתנים. רעיון זה אומר שחומרים שונים נוצרים משינויים בכמויות היסודות הללו בתוך העצמים. כאשר מופיע המונח "זרעים" הכוונה היא לאותם יסודות ראשוניים קטנים.
אנכסגורס דחה את הרעיון של היווצרות מוחלטת או חיסול מוחלט, וטען שאין חלל ריק. הוא ראה רציפות בחומר: אם נחלק דבר, תמיד נקבל חלק קטן יותר שמכיל את אותם יסודות.
מקור השינוי, לפי אנכסגורס, הוא הנוס (נוס, השכל או התבונה), שהיא גם ראשית הדברים. השינויים הנראים הם שינוי ביחס ובכמויות היסודות בתוך העצמים.
הוא הואשם בכפירה בגלל רעיונו על השמש ונשלח לגלות. ייתכן שהאשמות אלה נקשרו לפוליטיקה סביב פריקלס. לאחר הגלות חי בלמפסקוס ומת שם אחרי כחמש שנים. על שמו נקרא מכתש על הירח.
אנכסגורס (500, 428 לפנה"ס) נולד בעיר קלזומנאי, ליד סמירנה. בגיל בוגר עבר לאתונה ולימד שם.
הוא אמר שהשמש והמטאורים הם מסות ברזל חמות. זו היתה מחשבה לא שגרתית אז.
הוא חשב שכל דבר בעולם מורכב מ״זרעים״ קטנים. זרעים אלה הם חלקיקים בסיסיים. כל עצם מכיל את כל הזרעים בכמויות שונות.
הוא גם אמר שהשכל, נוס, כלומר המחשבה, גורם לשינויים. כשחילקו חפץ, גם החתיכה הקטנה הכילה את הזרעים.
אנכסגורס הואשם באי-קבלת האלים ונשלח מיוון. הוא חי אחר-כך בלמפסקוס ומת שם. על הירח יש מכתש שנקרא על שמו.
תגובות גולשים