אנציקלופדיה

אנציקלופדיה היא מאגר כתוב של הידע האנושי, על תחום אחד או על כל התחומים.

המונח הגיע מיוונית: הִיפְּיָאס טבע את המילה εγκυκλοπαιδεια. היא מורכבת מ-εγκύκλιος (עגול, מקיף) ו-παιδεία (חינוך). כלומר: חינוך מקיף. ניסיונות למצוא מילה עברית מקבילה לא צלחו, ולכן נהוג הכינוי "אנציקלופדיה".

ספרים שמנסים לאסוף ידע קיימים מאז העת העתיקה. דוגמה בולטת היא פליניוס הזקן וחיבורו Naturalis Historia. הוא כלל כ־20 אלף ערכים ב־37 כרכים והיה נפוץ גם בימי הביניים. האנציקלופדיות הקדומות לא תמיד היו מסודרות לפי אותיות, ותוכן הערכים הוסדר לפי נושאים.

צורת האנציקלופדיה המוכרת החלה להופיע במאה ה־18. בסוף המאה ה־20 המחשב והאינטרנט העבירו חלק גדול מהאנציקלופדיות מהדפסה לפורמט דיגיטלי.

אנציקלופדיה צריכה להיות מדויקת ונוחה לשימוש. ערכים נכתבים בדרך כלל על ידי מומחים, אבל עוברים בדיקה ועריכה. לעיתים מעודכנים הערכים. בנוסף, יש בה תרשימים ותמונות שעוזרים להבהיר את המידע.

כאשר בונים אנציקלופדיה חייבים להחליט עד כמה לפרט. יש יצירות בכרך אחד עם ערכים קצרים מאוד, ויש אנציקלופדיות מרובות כרכים שמעמיקות בנושאים. לדוגמה, לקסיקון בכרך אחד יכול להכיל אלפי ערכים קצרים, ואילו אנציקלופדיות גדולות נותנות פירוט נרחב; האנציקלופדיה העברית המורחבת כוללת עשרות כרכים.

אנציקלופדיה כללית כוללת ידע רחב ממספר תחומים. אנציקלופדיה תחומית מתמקדת בנושא מסוים בלבד.

יש כיום אנציקלופדיות בעברית גם באינטרנט, כלליות וגם תחומיות.

אנציקלופדיה היא ספר גדול של ידע. יש בה מידע על נושאים רבים.

המילה באה מיוונית. זה אומר "חינוך מקיף". המילה העברית לא התבססה.

מאז העת העתיקה אנשים ניסו לאסוף ידע בספרים. פליניוס הזקן כתב ספר גדול מאוד, ב־37 כרכים. האנציקלופדיות הישנות היו לפי נושאים ולא לפי סדר אותיות.

במאה ה־18 התחילו להוציא אנציקלופדיות כמו שאנחנו מכירים היום. בסוף המאה ה־20 עברו חלקן לאינטרנט ולמחשב.

אנציקלופדיה טובה היא מדויקת ונוחה לקריאה. אנשי מקצוע כותבים בה. יש בה תמונות ושרטוטים שיעזרו להסביר.

יש ספרים עם ערכים קצרים בכרך אחד. ויש אנציקלופדיות במספר כרכים עם הסברים ארוכים.

כללית: על הרבה נושאים. תחומית: על נושא אחד בלבד.

יש גם אנציקלופדיות בעברית באינטרנט.