אנרכיזם שחור

אנרכיזם שחור הוא זרם אנרכיסטי שמתנגד לקיומה של המדינה ולשליטה היררכית. אנרכיזם (רעיון נגד שליטים ומוסדות כוח) שם דגש על התנגדות לשעבוד ולשליטה של גזעים שאינם לבנים. הזרם תומך בארגון חברתי שאינו היררכי, כלומר ללא מנהיגים ממוסדים.

אנרכיסטים שחורים מתנגדים לעליונות הגזע הלבן, לקפיטליזם ולמדינה. בין ההוגים והפעילים הבולטים נמנים אשאנטי אלסטון, לורנזו קומבואה ארווין, ופעילים לשעבר מתנועת הפנתרים השחורים בארצות הברית.

הם ביקרו גם את אופיה ההיררכי של תנועת הפנתרים, וגם את התנועה האנרכיסטית המסורתית, שלדעתם נשענת על פרספקטיבה אירופאית או לבנה. הם טענו שהגישה האנטי-גזענית הרגילה אינה מספיקה, וכי התמיכה בשוויון חוקי יכולה להסתיר חוסר שוויון ממשי. לדוגמה, פדרו ריביארו כינה חלק מהאנרכיזם "אנרכיזם לבן".

אנרכיזם שחור מושפע מתנועת זכויות האזרח ומהלאומיות השחורה. מטרתם ליצור תנועה שתייצג את זהותם ותתאים למצבם. הם מתנגדים להנהגה היררכית ודווקא תומכים בהתפתחות אורגנית דרך תקשורת ושיתוף. המטרה היא מהפכה כלכלית ותרבותית שתדחה את הגזענות, את הקפיטליזם ואת המדינה.

אנרכיזם שחור הוא רעיון שמתנגד למדינה. אנרכיזם, רעיון שאומר שאין צריך שליטים קבועים. הם רוצים חברה בלי היררכיה. היררכיה, מערכת עם בוסים ומנהיגים.

אנרכיסטים שחורים נלחמים נגד רעיון של עליונות לבנה. עליונות לבנה, אמונה שאנשים לבנים טובים יותר. הם גם מתנגדים לקפיטליזם. קפיטליזם, מערכת שבה רווח חשוב יותר מאנשים.

כמה מובילים חשובים הם אשאנטי אלסטון ולורנצו קומבואה ארווין. היו גם פעילים שעבדו עם הפנתרים השחורים.

הם אמרו שהתנועות הרגילות לא מייצגות אותם. הם רוצים תנועה משלהם. הם מאמינים בשיתוף ובתקשורת בלי מנהיגים. המטרה היא לשנות את החברה כדי להוריד גזענות, קפיטליזם ומוסדות שלטוניים.