אסא כשר

אסא כשר (נולד ב-6 ביוני 1940 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל־אביב. עבודתו מתמקדת בפרגמטיקה של השפה (תורת השימוש בשפה) ובאתיקה מקצועית (חקר כללי המוסר בעיסוקים שונים). זכה בפרס ישראל לפילוסופיה והיה מן המחברים של הקוד האתי "רוח צה"ל".

נולד למשפחה שניהלה חיבורי דת ומחשבה והיה קרוב לסבו הרב מנחם מנדל כשר. למד בתיכון עירוני א' בתל־אביב. שירת ביחידה של אגף המודיעין שמסונפת לממר"ם.

למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמית. ב-1963 סיים תואר שני במתמטיקה ובהיסטוריה ופילוסופיה של המדעים. ב-1971 קיבל דוקטורט בפילוסופיה של השפה בהנחיית יהושע בר־הלל. באותה שנה יצא לשנת מחקר בארצות הברית כמקבל מלגת פולברייט (מלגה למחקר ולימוד בחו"ל).

החל מ-1975 התקדם בסגל האקדמי של אוניברסיטת תל־אביב, וב-1979 מונה לפרופסור מן המניין. כתב כ-150 פרסומים מדעיים. ב-1971 ייסד, יחד עם אלכס בלום, את הרבעון הפילוסופי "Philosophia" וערך אותו עד 2022. בשנת 2022 הופסקה כהונתו כעורך לאחר פרסום מאמרים בעלי תוכן אנטישמי בכתב העת, והכתב העת שינה את תת-הכותרת שלו.

כמו כן כיהן כעורך מדעי הרוח של מהדורה שנייה של ההנציקלופדיה העברית וחבר מערכת ב-Journal of Military Ethics. זכה בפרס יצחק שדה על ספרו "אתיקה צבאית". שימש ככותב טורים בעיתונים מרכזיים.

בשנות ה-90 היה בין מי שחיברו את קוד ההתנהלות "רוח צה"ל". אחרי האינתיפאדה השנייה היה חבר בוועדה שדנה במוסריות פעולות בעימותים מוגבלים בשטחים מאוכלסים. יחד עם האלוף עמוס ידלין פרסם נימוקים מוסריים לתקיפות ממוקדות נגד פעילי טרור; המסמך הוזכר אף בפסק דין של בית המשפט העליון.

כשר שימש בוועדות ציבוריות רבות ועמד בראש כמה מהן. בין היתר הוביל ועדות על אתיקה של פרסום מידע בניירות ערך, אתיקה רפואית בסוף החיים, כללי אתיקה לחברי הכנסת, והופיע כעד מומחה בפני ועדות חקירה כמו ועדת וינוגרד במלחמת לבנון השנייה.

ב-2017 ניסח מסמך לבקשת שר החינוך שמטרתו להגביל התבטאויות פוליטיות של מרצים. המסמך ספג התנגדות רחבה, וכאלף מרצים התחייבו להתעלם ממנו.

כשר עסק רבות בשאלות אתיות של מלחמה וחיל. בשנות ה-70 הוריד את הכיפה כדי לבדל את עצמו מאנשי גוש אמונים. הצטרף בעבר לרשימות פוליטיות אך לא נכנס לכנסת. עבודתו בתחום האתיקה הצבאית עוררה גם ביקורת, וטענו שהיא תומכת לעיתים בממסד הצבאי.

במקרה שפרסומים תקפו אותו ב-1997 הגיש תביעת דיבה, ובסופו של דבר העניין הוסדר בהתנצלות. כשר הביע עמדות בולטות בנושאי אותות לחימה, משפט צבאי ומדיניות בזמן משבר. בתקופת נגיף הקורונה ביקר את מדיניות הממשלה והביע הסתייגויות לגבי חיסון ילדים שמטרתו להגן על מבוגרים.

ב-2022 פרסם פוסט ביקורתי על המגזרים החרדי והדתי־לאומי. בקיץ 2023 ניסח את "ט"ו העיקרים של היהדות הליברלית", שמדגיש חירות, שוויון ודמוקרטיה. במהלך אירועים פוליטיים ובזמני מלחמה הביע דעות חריפות שיצרו מחלוקות ציבוריות.

רעייתו, נעמי כשר, היא דוקטור ומרצה לפילוסופיה. להם שלושה ילדים. הבכור, שהיה מפקד פלוגה בחיל השריון, נהרג בתאונה בסיני ב-5 באוקטובר 1991. בעקבות מותו הקים כשר את "עמותת יהורז" להנצחתו; המשפחה תרמה מתקנים וחלוקות לזכרו, ופעלו גם לפרסום ספרים ולקיום אירועים לזכרו.

בעריכתו:

אסא כשר נולד ב-6 ביוני 1940 בירושלים. הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת תל־אביב. הוא כתב על השפה ועל כללי המוסר בעיסוקים שונים. הוא זכה בפרס ישראל.

כשר למד מתמטיקה ולמד פילוסופיה. קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה של השפה. למד גם בארצות הברית עם מלגה מיוחדת.

עבד שנים רבות באוניברסיטת תל־אביב והגיע לדרגת פרופסור. ייסד ועורך כתב־עת פילוסופי שנקרא "Philosophia" במשך שנים רבות.

עבד על קוד אתי לצבא בשם "רוח צה"ל". שימש בוועדות ציבוריות שדנו בשאלות מוסריות בזמן מלחמות ובנושאים ציבוריים אחרים. ב-2017 הציע כללים להתבטאות של מרצים, ורבים הביעו מחאה כנגד זה.

כשר כותב על מוסר במלחמה ובחברה. לפעמים הדעות שלו עוררו ויכוחים בציבור. ב-2023 ניסח עקרונות של יהדות ליברלית שנגעו בחירות ושוויון.

רעייתו היא מרצה לפילוסופיה. יש להם שלושה ילדים. הבכור נהרג בתאונה ב-1991. כשר הקים ארגון לזכר בנו, ועשה פעילויות לזכרו.

בעריכתו: