אסיה הקטנה (המכונה גם אנטוליה) היא חצי־אי בחלקה המערבי של אסיה, ומהווה את החלק האסייתי של טורקיה. במערב היא גובלת במצר הבוספורוס, בים מרמרה, בדרדנלים ובים האגאי. בדרום יש חוף לים התיכון, ובצפון היא גובלת בים השחור. במזרח ובדרום־מזרח היא תחומה בקווים דמיוניים שמפרידים אותה משאר אסיה.
המילה "אסיה" הגיעה ליוונית העתיקה, ומקורה המדויק לא ידוע. יש השערה שהיא קשורה למילה האכדית aṣu, שפירושה "צץ" או "יצא לאור". ההשערה הזו משייכת את השם לכיוון המזרח, מקום שבו השמש זורחת.
מרכזה של האזור הוא רמת אנטוליה, רמה מורמת שעובתה כוסתה בסחף. רמת אנטוליה מוקפת בשרשראות הרים: הרי צפון אנטוליה מצפון, והרי הטאורוס מדרום. שני רכסי ההרים נפגשים במזרח. לאורך חופי הים השחור והים התיכון משתרעות רצועות חוף צרות. המישורים הרחבים נדירים, והם כוללים את אגן קוניה ואת ימת טוז.
גובהה של רמת אנטוליה נע בין כ־600 מטר במערב לכ־1,200 מטר במזרח. הגובה וההרים המקיפים יוצרים אקלים יבשתי - כלומר עונות מובהקות ותנודות טמפרטורה גדולות בין יום ללילה ובין עונות השנה. בחורף הטמפרטורה עשויה לרדת עד כ־40 מעלות מתחת לאפס, ושלג יכול לכסות את הקרקע למשך כ־120 יום בשנה. בקיץ חם ויבש, עם טמפרטורות מעל 30 מעלות צלזיוס. כמות המשקעים השנתית הממוצעת ברמה נעה סביב 400 מילימטר, אך באזורים כמו אגן קוניה ומלטיה יורדים פחות משקעים, סביב 300 מילימטר.
חוף הים השחור צר, מסולע ותלול. הנהרות באזור זורמים במהירות ולעיתים יוצרים מפלים. מדרום לחוף נמצאת שרשרת הרי הפונטוס, שמגיעה לפסגות גבוהות מאוד, עד כ־4,000 מטר ברכס הקצ'קר במזרח. בין רכסי ההרים זורמים נהרות מהמרכז אל הים השחור. הארוך שבהם הוא הקיזילאירמאק, שאורכו כ־1,150 קילומטר. המבנה הזה יצר מחסום טבעי שהבדיל את חופי הים השחור מיתר אסיה הקטנה לאורך תקופות רבות.
המישור של חוף הים התיכון מופרד מרמת אנטוליה על ידי הרי הטאורוס. המישורים החקלאיים החשובים ביותר נמצאים סביב אנטליה ובמיוחד בצ'וקורובה ליד אדנה. חלקים אלה של החוף נהנים מאדמה פורייה ומאקלים ים־תיכוני שנוח לחקלאות. הרי הטאורוס מגיעים עד כ־2,750 מטר בגובה.
במזרח נפגשים הרי הטאורוס והפונטוס. שם נמצאים ההרים הגבוהים ביותר באנטוליה, כולל הר אררט שגובהו כ־5,137 מטר. אזור זה מקבל יותר משקעים יחסית לרמת אנטוליה. מהרכסים האלה יוצאים כמה נהרות גדולים: נהר האראס שזורם מזרחה אל הים הכספי, ונהרות הפרת והחידקל שזורמים דרומה. במרכז הפינה המזרחית נמצאת ימת ואן, המשתרעת על שטח גדול ועל פני גובה של כ־1,719 מטר מעל פני הים. בדרום־מזרח יש אזור גבעי שמתדרדר עד לגובה של כ־500, 800 מטר סמוך לגבול עם סוריה.
אסיה הקטנה נקראת גם אנטוליה. זה חצי־אי במערב אסיה. זהו החלק של טורקיה שנמצא באסיה. במערב יש מצר והים מרמרה. בצפון יש את הים השחור. בדרום יש את הים התיכון.
המילים "אסיה" ו"אנטוליה" הגיעו מימי העתיקים. יש רעיון שהשם קשור למילה שפירושה "השמש זורחת".
מרכז האזור הוא רמת אנטוליה. רמה זו היא שטח גבוה יחסית. היא מוקפת הרים מצפון ומדרום. החופים בדרך כלל צרים. יש גם כמה מישורים חקלאיים, כמו אגן קוניה וימת טוז.
הרמה בגובה של כמה מאות עד אלפי מטרים. בזה יש מזג אוויר יבשתי. המשמעות: חורף קר וקיץ חם. בחורף יש הרבה שלג בחלקים. בקיץ חם ויבש.
החוף של הים השחור תלול וסלעי. יש הרבה נהרות מהירים. מדרום לחוף אלו ההרים שנקראים הרי הפונטוס. יש שם פסגות גבוהות מאוד. אחד הנהרות הארוכים הוא הקיזילאירמאק.
הרי הטאורוס מפרידים בין הרמה לחוף התיכון. יש מישורים פוריים ליד אנטליה ואדנה. שם גדלות הרבה תוצרת חקלאית.
במזרח נפגשים שרשראות ההרים. שם נמצא הר אררט, הר מאוד גבוה. משם יוצאים נהרות חשובים. יש גם ימת ואן, אגם רחב בגובה גבוה מעל פני הים. בדרום־מזרח יש אזורים גבעיים שמתקרבים לגבול עם סוריה.
תגובות גולשים