אסם

אסם הוא מחסן תבואה. תבואה = גרגירי חיטה, שעורה ועוד המשמשים לאוכל לאנשים ולבעלי חיים.

במשך אלפי שנים אחסנו איכרים תבואה בדרכים פשוטות. לעתים שמו את הגרעינים בבורות או בּנו מבנים גבוהים שעשויים מעץ או מבוץ. במקומות יבשים, כמו מצרים, אפשר היה לשמור תבואה בבורות זמן רב. בחפירות בישראל נמצאו ממגורות ואסמים עתיקים, כולל מבנים עם תאים מרוצפים שבהם נמצאו גרעיני חיטה.

בצפון‑מזרח אסיה ובחצי האי הקוריאני נבנו אסמים מוגבהים כבר לפני אלפי שנים. בבניינים אלה כפלי הרצפה אפשרו להגן על התבואה מפני לחות ומכרסמים. בסין הקיסרית הוקמה מערכת אחסון גדולה למניעת רעב, אך היא נהרסה במרד טאיפינג במאה ה‑19.

באינדונזיה ובאיים הסמוכים בנו אסמים מעץ ובמבוק שהוקמו על עמודים כדי להרחיק מכרסמים וחרקים.

בדרום‑מערב בריטניה בנו אסמים קטנים על עמודי אבן בצורת פטרייה, שנקראו 'אבני סטאדל'.

האסם המודרני הוא מבנה שטוח או מגדל המחולק לתאים. יש בו מכונות להעלאת הגרעינים וניקויים. מבנה גדול לאחסון גרעינים נקרא ממגורה, ולעתים סילו. במאה ה‑19 נחלו צפון‑אמריקה ומדינות אחרות עלייה בממגורות ענק, שאיפשרו לשמור עודפי יבול ולמכור בהדרגה.

בישראל נבנו מאות מגדלי תבואה בשלושה גלי בנייה, משנות ה‑30 עד ה‑60. בשנות ה‑50 וה‑60 נבנו מגדלי בטון עם תאים אנכיים. לצד מגדלים אלה הקימו לעיתים מגדלי תחמיץ (סילו) לאחסון תירס מותסס כמזון לבהמות. גם היום יש ממגורות ליד נמלים, למשל בחיפה ובאשדוד, שמקבלות גרעינים מיובאים.

לקראת סיום המאה ה‑20 רבים מהאסמים יצאו משימוש. חלקם שומרו והוסבו לשימושים חדשים. תיעוד מקצועי מונה כ־250 מגדלים בישראל. למגדלים אלה הייתה גם תפקיד קהילתי: שמירה, חפירות ושימושים חברתיים.

ב‑2019 הסתכם המחזור השנתי של גרעינים בישראל בכ‑4.5 מיליון טון. כ‑3.5 מיליון טון מיועדים למספוא, וכ‑מיליון טון לחיטה למאכל אדם. רוב הצריכה מבוססת על ייבוא של כ‑800, 900 אלף טון. התוצרת המקומית ממוצעת כ‑100 אלף טון בשנה.

אחסון תבואה דורש תנאי יובש וקרירות. תנאים לקויים, לחות, טמפרטורה גבוהה ועובש פוגעים באיכות הגרעינים. חרקי המחסן, חרקים שמותאמים למחסנים יבשים, הם המזיקים העיקריים בישראל. ידועים כ‑10 מינים פוגעים, ביניהם חיפושיות ועשים. גם מכרסמים, ציפורים ושינויים אקלימיים מגבירים נזקים.

איסום חיטה הוא תהליך פעיל. הוא דורש ידע, ציוד, פיקוח וחומרי הדברה מתאימים כדי למנוע נזקי חרקים ושמירה על איכות הארוחה.

אסם הוא מחסן תבואה. תבואה זו גרגירים לאוכל.

לפני שנים אחסנו אנשים תבואה בבורות ובמבנים מוגבהים. זה עזר להגן על הגרעינים מהגשם ומהעכברים.

במקומות רבים בבניינים עשו רצפה גבוהה. זה מנע כניסת עכברים וחרקים.

באנגליה בנו אסמים על אבני עמוד מיוחדות. כך הגרעינים שמרו טוב יותר.

היום יש מגדלים ועבודות מכניות לשמירת התבואה. מבנים גדולים לאחסון נקראים ממגורות או סילו.

בישראל בנו מגדלים רבים בשנות ה‑30 עד ה‑60. חלקם היו מבטון. ליד נמלים יש ממגורות שמקבלות גרעינים מיובאים.

עשרות חרקים יכולים לפגוע בתבואה. גם לחות, חום ועובש מזיקים. צריך לבדוק ולטפל בתבואה כדי שלא תתקלקל.