אסמאעיל פאשא

איסמאעיל פאשא (1830, 1895) היה שליט מצרי שנשא את התואר ח'דיו (תואר מעל המושל, סוג של סגנות-מלך) ושלט כיורש שושלת מוחמד עלי בין 1863 ל־1879. תקופת שלטונו התאפיינה במודרניזציה רחבה ובפיתוח כלכלי־חברתי, אך גם בהצטברות חובות כבדים והגברת התלות של מצרים בכוחות האירופים.

נולד בקהיר לנכדו של מוחמד עלי. קיבל חינוך אירופאי בפריז וחזר לכהן בתפקידים שונים בחצר. ב־1861 הוביל מסע צבאי לסודאן לדיכוי מרד, וב־1863 הוכרז כשליט אחרי מותו של מוחמד סעיד פאשה.

איסמאעיל הכריז על עצמו כח'דיו, כלומר כשליט עם מעמד גבוה יותר מואלי (מושל). בשנים הבאות הגדיל את האוטונומיה של מצרים מול הקיסרות העות'מאנית, אך גם טיפח קשרים חזקים עם אירופה.

הוביל תוכניות פיתוח רחבות: שיפור מכסים ודואר, עידוד תעשייה (כמו סוכר וכותנה), הקמת ארמונות, הקמת בתי ספר ומוסדות להנדסה, רפואה ומשפטים. הרחיב את קהיר ובנה חלקים חדשים בדוגמת פריז. הרחבת מסילות הברזל הייתה חלק מרכזי בפיתוח.

הקים אספה של בעלי סמכויות ב־1866, שהשפיעה על עניינים מקומיים. שיפר שירותים עירוניים, אספקת מים, תאורת רחוב ותחבורה. בתחום החינוך הכניס מקצועות חילוניים למערכת הלימוד והרחיב את ההשכלה הגבוהה.

עידוד ההגירה האירופית הביא למהגרים רבים, להקמת עיתונים ולצמיחת תרבות ודפוס. העיתונות נהנתה ממידה של פלורליזם יחסית.

איסמאעיל תמך בבניית תעלת סואץ והשגיח על הפרויקט. ב־1875, מכר את חלקו בחברות התעלה לממשלת בריטניה כדי להקל על מצוקת הכספים.

שאיפתו הייתה להרחיב את השליטה המצרית לאורך הנילוס ועד לאגמים הגדולים של אפריקה. שלח משלחות וכוחות לסודאן ולמימיו של נהר הנילוס הלבן, והשתמש ביועצים וקצינים זרים. בהמשך פלש גם לאתיופיה, ונחל תבוסות גדולות בקרבות בגונדית (16 בנובמבר 1875) ובגורה במרץ 1876. ההפסדים העמיסו על האוצר המצרי, כולל דרישת כופר על שחרור בנו שנשבה.

הפרויקטים הגדולים העלו את החובות הלאומיים. בנקאים ומשקיעים אירופים התערבו בענייני הכספים. לחץ בינלאומי הוביל להחלת פיקוח על כספי המדינה ולהקמת ממשלה עם שרים זרים. המתח הפנימי גדל והוביל לפרוץ מרד עוראבי, שהתנגד לשליטה הזרה. תחת לחץ בריטי־צרפתי והחלטת הסולטן העות'מאני, אסמאעיל הוסר ב־1879 מתפקידו.

בנו תאופיק ירש אותו. אסמאעיל הוגלה ונאלץ לחיות בחצר קונסטנטינופול ובנאפולי. מת ב־2 במרץ 1895. מורשתו מעוררת מחלוקת: יש הרואים בו מודרן ובונה, ויש הטוענים שהיה בזבזן ופזיז שהכניס את מצרים לחובות.

על שמו נקראו העיר אסמאעיליה והמחוז שסביב לה.

איסמאעיל פאשא (1830, 1895) היה שליט מצרים בין 1863 ל־1879. ח'דיו זה תואר דומה לסגן מלך.

נולד בקהיר ולמד בצרפת. אחרי מות השליט הקודם הוא קיבל את השלטון.

הוא רצה שהמצרים יהיו מודרניים כמו אירופה. בנה מסילות ברזל, רחובות חדשים ובתי ספר. פתח מוסדות לרפואה ומקצועות אחרים.

איסמאעיל תמך בבניית תעלת סואץ. התעלה חיברה את הים התיכון לים האדום ומשפרת נסיעות ימיות. כדי לשלם חובות, מכר חלק מהבעלות על התעלה לבריטניה ב־1875.

שלח צבא לסודאן ולמקומות באפריקה. לחמו באתיופים והצבא המצרי הובס בקרבות מסוימים. המלחמות והבנייה יצרו חובות גדולים למדינה.

ברחבי אירופה רצו להתערב בענייני מצרים. כשגדלו המחאות והמחלוקות, הסולטן העות'מאני עזב את איסמאעיל מתפקידו ב־1879. הוא הוגלה וחי זמן קצר בקונסטנטינופול ונפטר ב־1895.

העיר אסמאעיליה נקראת על שמו.