אסרו חג

'איסרו חג' הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. לגבי סוכות, אסרו חג נדחה לאחר שמיני עצרת ושמחת תורה. ביום זה אין קדושה מיוחדת, אבל רבים מרבים באכילה ושתייה וממשיכים מעט משמחת החג היוצא.

בקהילות שמקיימות את "יום שני של גלויות", כלומר יהודים בחוץ לארץ שמוסיפים יום לחג, תאריכי סוף החג שונים מהארץ. תאריכי אסרו חג בישראל הם:

תאריכי אסרו חג בחו"ל הם:

השם נלקח מפסוק בתנ"ך שמזכיר קשירת קורבן החג. בפרשנות המסורתית יש כמה פירושים: הפשט קושר את הפסוק להעברה של הקורבן, ורש"י ודומיו מסבירים אותו גם כמשל לעונג ואכילה שקשורים לחג או ליום שאחריו. בתלמוד הירושלמי מופיע השם 'בריה דמועדא', שפירושו "בן המועד", כלומר יום שנובע מהחג.

נכתב ברמ"א (רבי משה איסרליס) שמקובל להרחיב באכילה ובשתייה באסרו חג. באיגרות ומסורות שונות ניתנים טעמים למנהג זה; חלקם רואים בכך המשך השמחה של החג והבעת הכרת הטוב.

נוהגים שלא להתענות (לא לצום) באסרו חג. בתלמוד הירושלמי לומדים מנהג זה מעזרא ונחמיה, שנעשו הכרעות לגבי זמנים של צום וחג.

נהוג שלא לומר תחנון, תפילות של בקשה ותשובה, באסרו חג. בחלק מהקהילות נמנעים גם מביטויים מסוימים בתפילה באותו יום.

איסרו חג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת החגים: פסח, שבועות וסוכות. אסרו חג של סוכות מגיע אחרי שמיני עצרת ושמחת תורה. אין לו קדושה מיוחדת כמו החג, אבל אנשים ממשיכים להתענג קצת.

במקומות בחוץ לארץ מוסיפים יום לחג. לכן התאריכים שם שונים מהארץ. תאריכי אסרו חג בישראל הם:

תאריכי אסרו חג בחו"ל הם:

השם לקוח מפסוק בתורה שמזכיר את קורבן החג. חכמים פירשו את הפסוק גם כקשר לשמחה ולאכילה של החג או של היום שאחרי.

הרבה אנשים אוכלים ושותים יותר באסרו חג. זו דרך להמשיך קצת את שמחת החג.

בחלק מהקהילות לא צמים ביום הזה. צום זה קוראים תענית, לא לאכול ולא לשתות.

ביום הזה לא אומרים תחנון. תחנון זה תפילה שבה מבקשים דברים. חלק מהקהילות גם לא אומרים כמה מילים מיוחדות בתפילה.