אסתר פרבשטין

אסתר פרבשטין (נולדה ב-1946) היא היסטוריונית חרדית המתמחה בחקר החיים הדתיים בשואה. היא ניהלה את הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים ושימשה חברת הנהלת ועידת התביעות העולמית מטעם ממשלת ישראל. בנוסף היא יועצת אקדמית בגנזך קידוש השם. גנזך = ארכיון של מסמכים ועדויות.

נולדה בירושלים למשפחה חסידית ונינה של האדמו"ר מגור. למדה בסמינר בית-יעקב והורתה באולפנת חורב בין השנים 1970, 1985. בשנת 1984 השלים תואר שני במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית; עבודת ה-MA בחנה את הצלת אדמו"רים (מנהיגים חסידיים) בתקופת השואה.

למדה גם בפקולטה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1999 מונתה מטעם האגודה להיסטוריה ויזואלית של השואה, בהובלת סטיבן ספילברג, לאחראית על איסוף עדויות במגזר החרדי. במסגרת זו נאספו אלפי ראיונות.

בשנת 1995 הקימה את המרכז ללימודי השואה במכללה ירושלים. שם יצרה תוכנית לימודים ענפה על השואה, אנטישמיות וזהות יהודית. המרכז הכשיר מורים וחוקרים, ארגן קורסים למדריכי מסעות לפולין, ויזם מפגשים לחקר ולדיון לדור השני לשואה. בשנת 2023 פרשה מהנהלת המרכז ומשמשת כיועצת חיצונית.

משנת 2010 היא יועצת אקדמית בגנזך קידוש השם. קידוש השם = מונח הלכתי שמתייחס למעשים שמגבירים את כבוד השם.

פרבשטין חברה בוועדת החינוך של ועידת התביעות מאז 2004. ביוני 2023 מונתה לחברת הנהלה מטעם ממשלת ישראל. בנוסף היא מונתה לוועדה לשיקום בית העלמין שניפישוק בווילנה, ושירתה שם בשנים 2023, 2024.

פרבשטין הדגישה את הקושי של חוקרים בקבלת גישה לכתבים רבניים ישנים. כדי להקל על כך יזמה ב-2004 את המאגר המקוון "זיכרון בספר". המאגר כולל אוטוביוגרפיות על השואה שנכתבו על-ידי רבנים וניצולים, לעתים כמבואות לספרי קודש.

היא הובילה גם את פרויקט התיעוד של גנזך קידוש השם. בפרויקט זה נאספו ומוינו מעל אלפיים עדויות מצולמות של ניצולים, בעיקר שומרי מסורת. הפרויקט מומן בחלקו על ידי קרן ספילברג.

ביוזמתה מתקיים חידון מורשת השואה הארצי מאז 2007, בשיתוף משרד החינוך. החידון נערך אחת לשנתיים לתלמידי תיכון בחינוך הממלכתי-דתי. פרבשטין כתבה את ספרי החידון.

פרבשטין הייתה מהחוקרות הראשונות שקידמו הגדרה רחבה של "גבורה". היא טענה שגבורה אינה רק התנגדות פיזית. היא כוללת גם ערבות הדדית, עמידה מוסרית, התמודדות אמונית ושמירה על זהות דתית. במחקריה דנה בשאלות הלכתיות האם מעשים כאלה נחשבים כ"קידוש השם" גם בלי כוונה לפעול באופן מסורתי.

היא חקרה משמעות הצלת רבנים ואדמו"רים כגורם מרכזי בחוסן הרוחני של הקהילות. פרבשטין טענה שמנהיגות רוחנית שימשה מעין מצפן מוסרי ותמכה בתפיסה הקהילתית. היא פתחה דיון הלכתי ומוסרי על קדימה בהצלה ועל המשמעות של ניסיונות הצלה אלה.

מחקריה עסקו גם בארגוני הצלה שפעלו בקהילות דתיות במקומות שונים, כולל ארצות הברית, שווייץ, ארץ ישראל, בריטניה, סלובקיה, הונגריה וטנג'יר.

פרבשטין חקרה את תהליך השיקום הרוחני אחרי השואה. היא הצביעה על חשיבות השיבה לחיי תורה ואמונה, על התארגנות חברתית מחודשת ועל צמיחת מנהיגות רוחנית במחנות העקורים. אחד מחיבוריה המוקדש לנושא הוא "טל של תחיה".

היא חקרה את ההתמודדות של נשים דתיות בשואה, את תפקידיהן בחינוך ובשמירת המסורת, ואת דרכי העמידה שלהן במצבים קשים. פרבשטין ערכה יומן של נערה מגטו לודז' וחקרה את חיי נערות במסתור. ספריה בנושא כוללים "בנות עמי מטלז" ו"פתח ההצלה מטנג'יר".

אסתר פרבשטין נשואה לרב משה מרדכי פרבשטין, ראש ישיבת חברון כנסת ישראל ונשיא בית המדרש לרבנים בברלין. לזוג שבעה ילדים.

פרבשטין פרסמה ספרים ומאמרים בעברית ובאנגלית. רבים מכתביה עוסקים בשאלות של מנהיגות רוחנית, הצלה, שיקום נשי וזהות דתית בתקופת השואה.

אסתר פרבשטין נולדה בשנת 1946 בירושלים. היא חוקרת היסטוריה. היא חוקרת בעיקר את חיי הדת בזמן השואה. השואה = תקופה קשה בה נרצחו יהודים רבים.

היא למדה בסמינר ועבדה כמורה באולפנה. ב-1984 סיימה תואר שני. עבודתה חקרה הצלת אדמו"רים. אדמו"ר = מנהיג של חסידים.

בשנת 1995 הקימה את המרכז ללימודי השואה במכללה ירושלים. שם למדו מורים ותלמידים על השואה. היא גם אספה עדויות של ניצולים דתיים. עדויות = סיפורים שאנשים מספרים על מה שעבר עליהם.

היא עובדת עם גנזך קידוש השם. גנזך = מקום ששומרים בו מסמכים והקלטות.

ב-2004 יזמה את המאגר "זיכרון בספר". זהו אתר שמרכז אוטוביוגרפיות של רבנים ניצולי שואה. היא הובילה גם פרויקט של צילומי עדויות. נאספו יותר מאלפיים עדויות.

היא יזמה את חידון מורשת השואה לתלמידי תיכון דתיים. החידון נערך כל שנתיים מאז 2007.

פרבשטין טוענת שלגבורה יש הרבה צורות. גבורה = מעשים אמיצים יכולים להיות גם עזרה לאחרים ושמירה על המסורת. היא כתבה גם על הצלת רבנים ועל השיבה לחיים רוחניים אחרי המלחמה.

היא חקרה איך נשים דתיות התמודדו בשואה. היא עבדה על יומנים של נערות ולמדה על חיי נשים במסתור.

היא נשואה לרב משה מרדכי פרבשטין. יש להם שבעה ילדים.