"אפקט הלדיין" הוא תופעה ביולוגית שקשורה להמוגלובין, החלבון שנושא חמצן בדם. התופעה תוארה לראשונה על ידי פיזיולוג בריטי.
אפקט הלדיין מגדיל את יכולת נשיאת פחמן הדו-חמצני כאשר ההמוגלובין משחרר חמצן. לעומת זאת, דם עשיר בחמצן מסוגל לשאת פחות פחמן דו-חמצני. זה קשור לשינויים בזיקה של המוגלובין לפרוטונים. המוגלובין במחזור ללא חמצן נקרא המוגלובין מחוזר (דאוקסיהמוגלובין). המוגלובין שנקשר לחמצן נקרא אוקסיהמוגלובין. צורת הדאוקסיהמוגלובין מקבלת פרוטונים טוב יותר מהצורה המחומצנת.
בתאי דם אדומים יש אנזים בשם קרבוניק אנהידראז. אנזים זה מאיץ את המרה של פחמן דו-חמצני וחומרי המים לחומר שנתפרק לביקרבונט ופרוטון חופשי. לפי עקרון לה-שטלייה, כל מצב שמונע מהפרוטון להגיב עם חומרים אחרים יהדף את התגובה לכיוון יצירת הביקרבונט. בכך עולה הזיקה של האוקסיהמוגלובין לפרוטונים. עלייה בזיקה לחמצן מקושרת גם לעלייה בייצור ביקרבונט וליכולת של תאי הדם שנשארו מחוזרים לשאת יותר פחמן דו-חמצני.
רוב הפחמן הדו-חמצני בדם קיים כביקרבונט. חלק קטן מומס כגז, ושארו קשור להמוגלובין.
אפקט הלדיין גם מייעל את שחרור פחמן הדו-חמצני מהמוגלובין בריאות. בנאדיות הריאה, העשירות בחמצן, אפקט זה גורם לפחמן הדו-חמצני לעבור לפלזמה ולצאת מהריאות.
המשוואה שמתארת חלק מהשינוי היא: H+ + HbO2 ⇄ H+-Hb + O2
בחולי מחלות ריאה, הריאות עלולות לאבד חלק מהיכולת להגיב לאוויר בנוכחות פחמן דו-חמצני מומס. מצב זה מסביר חלק מהממצאים בחולים עם נפחת, שבהם נותנים חמצן ולעתים עולה ה-PaCO, לחץ חלקי של פחמן דו-חמצני בעורק.
אפקט הלדיין קשור לחלבון שנקרא המוגלובין. המוגלובין נושא חמצן בדם. התופעה תוארה על ידי פיזיולוג בריטי.
כאשר תאי הדם משחררים חמצן, הם יכולים לשאת יותר פחמן דו-חמצני. דם מלא חמצן נשא פחות פחמן דו-חמצני. זה קורה כי צורת ההמוגלובין בלי חמצן אוהבת לקבל פרוטונים.
בתאי דם יש אנזים קטן בשם קרבוניק אנהידראז. אנזים זה עוזר להפוך פחמן דו-חמצני למשהו שנקרא ביקרבונט. ביקרבונט הוא הצורה שבה רוב הפחמן הדו-חמצני נשמר בדם. כאשר נוצרים פרוטונים, התגובות הכימיות משתנות וכך התאים שמסרו חמצן לוקחים יותר פחמן דו-חמצני.
בראות, שהיא המקום בעל חמצן בריאות, אפקט זה עוזר להעביר את הפחמן הדו-חמצני החוצה מהר יותר.
במחלות ריאה הריאה עלולה לא לעבוד טוב. אז נתינת חמצן יכולה להעלות את ה-PaCO, לחץ של פחמן דו-חמצני בעורק. זה חלק ממה שרופאים מסתכלים עליו כשמטפלים בחולים עם מחלות ריאה.
תגובות גולשים