אפרו-אמריקאים

אפריקאים-אמריקאים (Afro-Americans או African Americans), או אמריקאים שחורים, הם קבוצה אתנית בארצות הברית שמקורה בעיקר בצאצאי עבדים שהובאו מאפריקה. במפקד 2020 נאמד מספרם בכ-46.7 מיליון, שהם כ-14.2% מאוכלוסיית ארה"ב.

במאה ה-16 החל שינוע מיליוני אנשים מאפריקה לאמריקה במסגרת סחר העבדים האטלנטי, כלומר המסחר שהעביר שעבודים מסוחר מערב אפריקה לאמריקה. רבים נמכרו לעבדות למשך דורות. לאחר מלחמת האזרחים בוטלה העבדות בתיקון ה-13 של החוקה, אך שוויון חוקי מלא לא הושג עד אמצע המאה ה-20.

לאחר שחרור העבדים נשמרה אפליה ממוסדת. מדינות החילו חוקי ג'ים קרואו, חוקים שהפרידו והפלילו את השילוב החברתי בין שחורים ולבנים. חוקים אלה חרגו מהימנעות משילוב בבתי ספר ובתחבורה ועד חוקים שמנעו מלהצביע. בנוסף, התרבות הציבורית וכלכלה פגעו באפריקאים-אמריקאים; תיאטרון המינסטרל (Blackface) הוא דוגמה לייצוג סטריאוטיפי ונבזה.

בשנות ה-20 וה-30 התחילו ארגונים ופעולות נגד האפליה. ב-1909 הוקם ה-NAACP, ארגון מרכזי במאבק המשפטי והחברתי. במהלך מלחמות העולם חלק מהאפריקאים-אמריקאים שירתו בחזית, ובשנים שלאחר מכן נרשמה התקדמות איטית בשילוב בתחומים אזרחיים וצבאיים. דוגמאות לשבירת מחסומים הן קידום ב-1940 של בנג'מין אוליבר דייוויס לדרגה בכירה, הקמת טייסי טסקיגי (1941), והישגים בים ובצי מלחמה.

החל משנות ה-40 וה-50 התחזק תהליך השילוב בחיי הציבור והספורט. ג'קי רובינסון שבר את מחסום הגזע בבייסבול ב-1947. ליגות אחרות שילבו שחקנים בשנים שלאחר מכן (NBA ב-1950, NFL ב-1953, NHL ב-1958). בית המשפט העליון החל לבטל הפרדות בעזרת פסיקות כגון Brown נגד מועצת החינוך, והמחאה הלא־אלימה הובלה על ידי מנהיגים כמו מרטין לותר קינג וגיבתה באירועים כמו חרם האוטובוסים במונטגומרי, שהחל בעקבות סירובן של פעילים כמו רוזה פארקס לוותר על מקומם.

באמצע שנות ה-60 צמחו גם קולגות שביקשו קו פרגמטי יותר או כוחני יותר, כמו תנועת "הכוח השחור" והפנתרים השחורים. חלק מהפעילים קראו גם לחיזוק זהות תרבותית ושינויים בשמות ובמנהגים, כפי שעשה מלקולם אקס.

התרבות האפרו-אמריקאית היא תת-תרבות בתוך החברה האמריקאית, אך השפעתה רחבה. היא תרמה למוזיקה, לספרות, לאופנה, לסלנג ולמטבח האמריקאי.

שורשיה במוזיקה העממית שהביאו העבדים, ושילובים עם סגנונות אירופאים הובילו לבלוז ולרגטיים בסוף המאה ה-19. במאה ה-20 התפתחו ג'אז, רית'ם אנד בלוז, היפ-הופ ועוד. מאז שנות ה-50 קיבלה המוזיקה השחורה השפעה גדולה על המוזיקה הפופולרית בארה"ב.

הספרות האפרו-אמריקאית החלה כבר במאה ה-18 עם פיליס וויטלי ואולאודה אקוואינו. ב-המאה ה-20 גדלו זרמים חשובים כמו הרנסאנס של הארלם וסופרים מודרניים כגון טוני מוריסון (זוכת פרס נובל), מאיה אנג'לו ועוד. נושאי הספרות כוללים את חוויית הגזע, העבדות, זהות תרבותית ושוויון.

בשלהי התקופה העבדית פותחו צורות תקשורת שמשלבות אנגלית ושפות אפריקאיות. יש דיאלקט מוכר בשם אנגלית אפרו-אמריקאית (באנגלית: Ebonics), שנבדל מאנגלית תקנית. יש להסביר: דיאלקט הוא וריאציה של שפה עם כללים משלה.

אפרו-אמריקאים מובילים במספר ענפי ספורט מקצועניים. בסוף שנות ה-2000 כ-75% משחקי ה-NBA היו שחורים, וכ-65% ב-NFL. לעומת זאת, בבייסבול ואילווקי קרח המצוינות השחורה נמוכה יותר. יש מעט מאמנים שחורים ביחס לשחקנים.

מוצרים רבים שהשתלבו במטבח האמריקאי, כמו בטטות ובוטנים, מקורותיהם בתרבות אפריקאית. "Soul food" היא מטבח דרומי אמריקאי-אפריקאי שהתפתח מתוך תנאי עוני ומשאבים מצומצמים.

רוב האפרו-אמריקאים משתייכים לנצרות הפרוטסטנטית, וביניהם רבים בבתים בפטיסטיים (כ-1/3). יש גם שיעור משמעותי של מוסלמים. קבוצות דתיות מסוימות, כמו אומת האסלאם וכמה תנועות שנקראות "חמשת האחוזים", ייחודיות לקהילות אלה ולפעמים מחזיקות אמונות שאינן מאפיינות את הזרם המוסלמי הרחב. קיימות גם תנועות שמשלבות אלמנטים של דתות אפריקאיות מסורתיות, כמו גרסאות לוודו בלואיזיאנה, וקבוצות כמו "העבריים השחורים" שמזהות עצמן עם מורשת יהודית.

הקהילה האפרו-אמריקאית היא חלק מרכזי מהחברה האמריקאית. היא עברה תהליכים של דיכוי ושינוי, והשאירה חותם עמוק על התרבות, החינוך, הדת והספורט בארצות הברית.

אפריקאים-אמריקאים הם אנשים בארצות הברית שמוצאם מאפריקה. רבים מהם הם צאצאים של אנשים שהובאו כעבדים. במפקד 2020 היו כ-46.7 מיליון אמריקאים שחורים.

לפני מאות שנים הגיעו אנשים מאפריקה לאמריקה בסחר העבדים. עבדות פירושה שאנשים נמכרו ועבדו בלי חירות. אחרי מלחמת האזרחים העבדות בוטלה, אך השינוי בחברה היה איטי.

לאחר שהעבדות בוטלה היו חוקים שהפרידו בין שחורים ללבנים. חוקים אלה נקראו "ג'ים קרואו" והם גרמו לאפליה בבתי ספר, בתחבורה ובמקומות ציבוריים. אנשים שחורים התארגנו כדי לשנות זאת. הם קיימו מחאות לא אלימות, כמו החרם על האוטובוסים במונטגומרי. רוזה פארקס סירבה לוותר על מקומה, ומרטין לותר קינג הוביל מצעדים רבים.

אפריקאים-אמריקאים תרמו הרבה למוזיקה: בלוז, ג'אז, רית'ם אנד בלוז והיפ-הופ. גם הספרות, האופנה והאוכל קיבלו השפעה גדולה מתרבותם.

רבים מהשחקנים הטובים בספורט המקצועני בארה"ב הם שחורים. ג'קי רובינסון היה הראשון ששיחק בייסבול בליגה הגדולה בזמן שבו זה היה קשה.

רובם נוצרים פרוטסטנטים, ויש גם מוסלמים וקבוצות דתיות ייחודיות. "Soul food" הוא מטבח דרומי שמשלב טעמים שמקורם באפריקה.

אפריקאים-אמריקאים השפיעו מאוד על אמריקה. הם יצאו למאבק על שוויון ותרמו אמנות, מוזיקה וסיפורים חשובים.