אפרים קציר

פרופ' אפרים קציר (קצ'לסקי; 16 במאי 1916, 30 במאי 2009) היה ביופיזיקאי, מדען שחוקר תהליכים פיזיקליים במערכות ביולוגיות, ונשיא מדינת ישראל הרביעי. הוא זכה בפרסי מדע חשובים, הקים את המחלקה לביופיזיקה במכון ויצמן ושימש כמדען הראשי במשרד הביטחון. כמו כן כיהן כמפקד הראשון של חיל המדע בצה"ל.

נולד בקייב ב-1916 בשם קצ'לסקי. משפחתו חזרה לפולין ב-1920 ובהמשך עלתה לארץ והתיישבה בירושלים. למד בגימנסיה העברית ברחביה והיה מדריך בנוער העובד. הוא למד ביוכימיה באוניברסיטה העברית; בהמשך קיבל דוקטורט ב-1941 בהנחיית מכס פרנקל.

ב-1939 סיים קורס מפקדי ההגנה והיה אחראי על ההיבט המדעי במחלקת המחקר שלה. במאי 1948 מונה למפקד חיל המדע של צה"ל בדרגת סגן-אלוף.

ב-1949 הצטרף למכון ויצמן, הקים את המחלקה לביופיזיקה ועמד בראשה עד 1973. בשנים 1966, 1969 כיהן כמדען הראשי במשרד הביטחון, תפקיד שהוביל לבחינה ושינוי של ארגון המחקר הממשלתי והמלצה על הקמת תפקידים דומים במשרדים אחרים.

קציר דגל בחינוך המדעי לנוער. הוא היה מעורב בהקמת כתב העת "מדע" ועמד בראש הוועדה לקידום החינוך המדעי לנוער מ-1968.

בעבודתו החקר חלבונים (חלקים חשובים בתאים), את מסיסותם, העברת אנרגיה ביניהם וקינטיקה של אנזימים (מהירות פעולתם). אחת מתרומותיו הבולטות הייתה פיתוח שיטה לקיבוע אנזימים, שיטה שמאפשרת להשתמש באנזימים בתעשיות התרופות והמזון.

ב-1973 נבחר כמועמד מפלגת העבודה לנשיאות המדינה ונבחר על ידי הכנסת. החל לכהן ב-24 במאי 1973. בעת כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים. התבטאותו ב-24 בנובמבר 1973 על "כולנו אשמים" עוררה מחלוקת, כי רבים ראו בה ניסיון להמעיט באשמת מנהיגים.

קציר הנהיג את אות הנשיא למתנדב. ב-19 בנובמבר 1977 קיבל את פני נשיא מצרים אנואר סאדאת בביקורו ההיסטורי.

לא רצה כהונה נוספת וב-1978 חזר לפעילות מדעית. הוביל את המרכז לביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב והמשיך להנחות תלמידים. ב-1984 הצטרף לייעוץ במערכת החינוך וב-1986, 1990 כיהן כנשיא אורט העולמי. ב-1988 נבחר ליו"ר הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה.

נפטר ב-30 במאי 2009 בביתו במכון ויצמן ברחובות, בן 93. ביקש להיקבר בבית הקברות ברחובות לצד רעייתו נינה. שמו הונצח בשמות רחובות בכמה ערים.

קציר התנגד לכניסת צה"ל לביירות אחרי האירועים הקשים שבאו בעקבות טבח סברה ושתילה, וקרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה. כמו כן הביע סקרנות והתנגדות לקבלת תמיכה כספית חיצונית מארצות הברית.

זכה בפרסים מרכזיים: פרס ויצמן (1950), פרס ישראל למדעי החיים (1959, במשותף), פרס רוטשילד (1961) ופרס יפן (1985) על פיתוח אנזימים מקובעים. נבחר לחבר באקדמיות מדע בינלאומיות וקיבל תארי כבוד.

היה נשוי לנינה, מורה לאנגלית. אחיו הבכור, פרופ' אהרן קציר, גם הוא מדען במכון ויצמן, נרצח ב-1972 בהתקפה בנמל התעופה בלוד.

אפרים קציר (1916, 2009) היה מדען ונשיא ישראל. הוא חקר חלבונים וחומרי חיים.

נולד בקייב והעביר את ילדותו בפולין ובירושלים. למד ביוכימיה באוניברסיטה העברית.

הקים את המחלקה לביופיזיקה במכון ויצמן. ביופיזיקה זו מדע שמשלב פיזיקה וביולוגיה.

הוא פיתח דרך לקבע אנזימים. אנזים הוא חלבון שעוזר לתגובות בכימיה של הגוף. השיטה שימושית בתרופות ובמזון.

קציר אהב לקדם לימוד מדעים אצל צעירים. הוא ערך את כתב העת "מדע" ועבד על חינוך מדעי לנוער.

ב-1973 נבחר לנשיא המדינה. בתקופתו פרצה מלחמה קשה. כמה דבריו עוררו מחלוקת.

הוא קיבל את פני נשיא מצרים אנואר סאדאת בביקור ההיסטורי ב-1977.

חזר למחקר ולמוסדות למדעים. הנהיג מרכז לביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב. שימש בראש ארגונים חינוכיים.

נפטר ב-2009 במכון ויצמן, בן 93. נקבר ברחובות לצד אשתו נינה.

הוא קרא לחקירה בלתי תלויה אחרי אירועים קשים בלבנון. הוא גם הביע זהירות לגבי קבלת כסף חיצוני למדינה.

קיבל פרסים חשובים במדע, ביניהם פרס ישראל ופרס יפן.

היה נשוי לנינה. אחיו אהרן היה גם הוא מדען ונפגע בתקיפה ב-1972.