ארבע האמהות

ביהדות, ארבע האמהות (אמהות, נשים מרכזיות מהתנ"ך) הן ארבע דמויות מספר בראשית: שרה, רבקה, רחל ולאה. לכל אחת מקושרת קשר למשפחת האבות. על פי המסורת מוסיפים לשמותיהן את התואר "אמנו": "שרה אמנו", "רבקה אמנו", "רחל אמנו" ו"לאה אמנו". לפי המקרא, שרה, רבקה ולאה נקברו לצד בעליהן במערת המכפלה (מערה בבית לחם). רחל נקברה בקבר רחל בבית לחם, בנפרד.

הכינוי "אמהות" והמספר ארבע מקורם במסכת שמחות שבתלמוד (התלמוד, אוסף כתבים יהודיים עתיקים). שם נאמר שאומרים על האבות שלוש ואילו על האמהות ארבע. התלמוד מסביר כי רחל ולאה אינן אם של כל העם ביולוגית, אלא אם לשבטים מסוימים. עם זאת, הן נחשבות "אמהות" בגלל חשיבותן ההיסטורית והרעיונית. ישנה גם התיחסות לשתי נשים נוספות, בלהה וזלפה, שאף הן ילדו ליעקב. במקומות מסוימים במדרש (מדרש, פרשנויות וסיפורים על המקרא) מזכירים שש שש אמהות, כאשר נכללות בלהה וזלפה.

לפי המקרא, שרה, רבקה ורחל נאלצו לחכות שנים רבות לפני שילדו. לעקרות (עקרות, חוסר היכולת להרות) האמהות נתנו מדרשים שונים שמנסים להסביר את המשמעות. במחקר ספרותי מודרני אומרים שמוטיב העקרות הוא חלק מתבנית ספרותית של לידת גיבור. עוד במסורת חז"ל (חז"ל, חכמי התלמוד) נכתב שהאמהות היו נביאות. למשל, מדרש מסיים שרחל ידעה מראש על לידת בן נוסף וביקשה שהוא ייוולד ממנה.

ארבע האמהות הן ארבע נשים חשובות בסיפורי התורה. הן: שרה, רבקה, רחל ולאה. לשמותיהן מוסיפים לפעמים את המילה "אמנו".

את שרה, רבקה ולאה קבעו כמנהיגות משפחתיות. חלק מהסיפורים מדברים גם על בלהה וזלפה. יש ספרים ישנים שנקראים מדרשים (מדרש, סיפורי הסבר על התנ"ך) שמפרשים את זה.

שרה, רבקה ורחל חיכו שנים עד שנולדו להן ילדים. "עקרות" זה שם למצב של חוסר יכולת להרות. המדרש מנסה להסביר למה זה קרה. חז"ל (חז"ל, חכמי העת העתיקה) אמרו שהאמהות היו גם נביאות. על פי המדרש, רחל ידעה שיהיה עוד בן ליעקב ורצתה שהוא ייוולד ממנה.