לפני אלפי שנים חשבו שיש לאנשים ארבע "ליחות". ליחה זו נוזל בגוף. השמות שלהם: מרה אדומה (דם), מרה צהובה, מרה לבנה (כיח) ומרה שחורה.
האמינו שאם יש יותר מדי או מעט מדי מאחת מהליחות, האדם חולה. רופאים ניסו להחזיר איזון על ידי הקזה או הוספת ליחה.
כל ליחה קושרה לתכונה: מרה צהובה עושה אדם זועף, מרה לבנה עושה אותו עצל, ומרה שחורה קשורה לעצב. חשבו שהדם נעשה בכבד.
הרעיון הזה נשאר חשוב בלפחות אלף שנים, אבל הרפואה המודרנית הפסיקה להשתמש בו במאה ה-19.
יש רעיונות דומים ברפואה הסינית. שם מדברים על צ'י, שהיא אנרגיה, וחמשת היסודות.
מילים כמו "מרה שחורה" נשארו בשפה. גם מוזיקאים כתבו יצירות שהשוו מצבי רוח, למשל באך ובטהובן.
האמינו שאם יש יותר מדי או מעט מדי מאחת מהליחות, האדם חולה. רופאים ניסו להחזיר איזון על ידי הקזה או הוספת ליחה.
כל ליחה קושרה לתכונה: מרה צהובה עושה אדם זועף, מרה לבנה עושה אותו עצל, ומרה שחורה קשורה לעצב. חשבו שהדם נעשה בכבד.
הרעיון הזה נשאר חשוב בלפחות אלף שנים, אבל הרפואה המודרנית הפסיקה להשתמש בו במאה ה-19.
יש רעיונות דומים ברפואה הסינית. שם מדברים על צ'י, שהיא אנרגיה, וחמשת היסודות.
מילים כמו "מרה שחורה" נשארו בשפה. גם מוזיקאים כתבו יצירות שהשוו מצבי רוח, למשל באך ובטהובן.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים