התנצלות

התנצלות היא פעולה שבה מי שפגע מודה בטעות, מביע חרטה (צער על המעשה) ובקשה לסליחה. היא יכולה להיות אישית, בין שני אנשים, או פומבית, מול קבוצה גדולה. לדוגמה, בחוק לשון הרע בישראל לעיתים נדרשת הבעת התנצלות פומבית כדי לשקם כבוד שנפגע, וזה נפוץ גם במקרים של שיימינג (ביזוי ופגיעה ברשת האינטרנט).

לעיתים ההתנצלות נובעת מיוזמת הפוגע, ולעיתים היא נעשית אחרי שביקש הנפגע אותה. יש מי שחוקר את המבנה של התנצלות טובה: ברברה קלרמן מהרווארד מונה חמשת המאפיינים של "התנצלות מושלמת". מחקר של רוי לוויקי מ-2016, שבחן תגובות של 755 אנשים להתנצלות, הציע שישה מאפיינים שעשויים לחפוף לאלו של קלרמן.

מנגנון הסליחה נתפס ככלי לתיקון: הפוגע לוקח אחריות, מכיר בעוול ונוקט בצעדים לתיקון. אבל קיימות ביקורות. חוקרות כמו מירנדה פריקר (Fricker) מזהירות שבמצבים של פערי כח, מנגנון הסליחה עלול להפוך לכלי דיכוי. יש גם דיון פילוסופי על החלופות לסליחה, כולל האשמה והצדק, והזהירות מהפיכת ההתנצלות למסחרית או כפויה.

הרמב"ם בספרו משנה תורה עוסק באופן שבו פוגע ונפגע צריכים לנהוג זה מול זה, כולל דרכי תיקון והתנהגות מוסרית לאחר פגיעה.

התנצלות של מדינה היא מעשה פומבי שבו ראש המדינה מבקש סליחה מקבוצת אנשים על עוול שנגרם. לעיתים ההתנצלות מגיעה שנים אחרי המעשים, ומי שמבקש אותה הם צאצאי המעורבים. הטקסט מציין מקרה שבו בנימין נתניהו התנצל בטלפון, בנוכחות נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בפני אמיר קטר תמים בן חמד אאל ת'אני, על מבצע שגרם לפגיעה כלפי קטאר.

המשפט הישראלי בדרך כלל אינו מכיר בהתנצלות כפויה (התנצלות שהאדם נאלץ לעשותה). חוק הלשון הרע מאפשר לחייב מפרסם דיבה לפרסם הכחשה ופסק דין. המחשבה המקובלת היא שהתנצלות כפויה חסרה את שלושת היסודות החשובים של התנצלות אמיתית: הודאה באשמה, חרטה והזדהות עם מצוקת הנפגע. פילוסופים ומשפטנים מזהירים מפגיעה בכבוד ובחופש כאשר יש "מסחר" בהתנצלויות, אך בתי משפט אפשרו גם הסדרי פשרה שבהם הצד המתפייס מתחייב להתנצל כחלק מהסיכום.

התנצלות היא כשמישהו אומר "אני מצטער". מצטער אומר שהוא מתחרט. מתחרט זה אומר שהוא מצטער על מה שעשה.

התנצלות יכולה להיות בין שני חברים. היא גם יכולה להיות מול הרבה אנשים. למשל לפעמים מפרסמים באינטרנט מקבלים שרשום שהם טעו. שיימינג (ביזוי ברשת) זה כשמעליבים מישהו ברשת.

חוקרים בדקו מה עושה התנצלות טובה. ברברה קלרמן אמרה שיש חמש תכונות חשובות. מחקר נוסף של רוי לוויקי בדק הרבה אנשים והציע שישה מאפיינים.

סליחה יכולה לתקן פגיעה. אבל אם אחד חזק מאוד, סליחה עלולה לשמש נגד החלש. יש מי שאומרים שצריך להיזהר כשמבקשים סליחה בכוח.

הרמב"ם כתב בספרו משנה תורה איך צריך לנהוג אחרי שפגעו מישהו.

ראש ממשלה או נשיא יכולים להתנצל בשם מדינתם. זה נעשה לפעמים שנים אחרי המעשים, כדי לתקן עוול היסטורי. בטקסט מוזכר שבנימין נתניהו התנצל בטלפון, בנוכחות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, בפני אמיר קטר תמים בן חמד אאל ת'אני על פעולה שגרמה לפגיעה בקטר.

התנצלות כפויה (כשמכריחים מישהו להתנצל) לא נחשבת אמיתית. משפטים יכולים לדרוש פרסום תיקון של דבר שפורסם. אבל רוב האנשים אומרים שהתנצלות אמיתית צריכה לבוא מהלב.