ארגון זכויות האדם ביש"ע

ארגון זכויות האדם ביש"ע פעל בין 2004 ל-2012 כדי לעזור למתנחלים ולמפגינים ביהודה ושומרון שטענו שאינם זוכים להגנה מארגוני שמאל. הארגון הוקם על ידי אורית סטרוק אחרי פינוי משפחה מגבעה 26 ליד קריית ארבע ב-2002. הארגון לא נרשם כעמותה, ודגל בעיקר בפעילות משפטית ושיתוף פעולה עם עו"דים והפורום המשפטי למען ארץ ישראל.

הפעילות עלתה בתקופת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות. המטרה הייתה להגן על זכויות המפגינים מפני השלטונות והמשטרה. הארגון הגיש תלונות ועתירות, ועזר לתבוע שוטרים על תקיפת מפגינים. בתלונה מפורסמת הורשעו שני שוטרי יס"מ, פוטרו ונגזר תשלום של 45,000 ש"ח לפצוע. עם זאת, היו גם מקרים בהם בתי המשפט ביטלו קובלנות שהגיש הארגון וחייבו אותו בהוצאות.

הארגון פעל נגד צווי הרחקה שהוציא מפקד פיקוד המרכז לתושבים מסוימים ב-2006, והגיש עתירות לבג"ץ. אחרי אירועי עמונה אסף הארגון עדויות, תמונות וסרטונים, וזיהה לעתים שוטרים או חיילים שאחרים לא זיהו. בחלק מהמקרים הוגשו כתבי אישום; באחרים הורשעים שוטרים ונגזרו עונשים כגון עבודות שירות או פיצוי לנפגעים. בפרשה אחת פרש נתפס והורשע בדריסה ובחבלה.

הארגון הגיש דוח למבקר המדינה על התנהלות המשטרה בעת פינוי עמונה. בעת פינוי חומש נוכחו פעילי הארגון עם מצלמות כדי לתעד התנהלות אפשרית של השוטרים. באוקטובר 2007 קיבל היועץ המשפטי לממשלה את עמדת הארגון ונתן חסינות לעדים שדיווחו על חטיפת מצלמות מפגינים.

במסגרת השפעתו על החקיקה ובעידודו הוגש מהלך בכנסת לשלול רישום פלילי מבני נוער שהורשעו במחאות נגד ההתנתקות. ב-25 בינואר 2010 אושר חוק שהפסיק הליכים ומחק רישומים כאלה, ולפיו גם נסגרו תיקי כ-60 קטינים.

בדצמבר 2008 פרסם הארגון דוח שטען לאכיפה סלקטיבית נגד יהודים ביהודה ושומרון. בין הנתונים הובא כי שיעור ההרשעה הכללי בארץ גבוה מאוד, בעוד שביה"ש שיעור ההרשעות היה נמוך יותר.

הארגון עבד בשני שלבים עיקריים: איסוף עדויות, תמונות וסרטונים; ואז הגשת תלונות, עתירות ותביעות. סטרוק ציינה כי כמחצית מתלונות הארגון למח"ש התגבשו לכתב אישום, לעומת שיעור קטן בהרבה בממוצע הארצי.

ארגון זכויות האדם ביש"ע פעל מ-2004 עד 2012. הוקם על ידי אורית סטרוק אחרי פינוי משפחה מגבעה 26. הארגון עזר למתנחלים (אנשים שגרים ביישובים) ולמפגינים.

הם אספו תמונות, סרטים ועדויות. הם הגישו תלונות נגד שוטרים שלפי הטענות פעלו בצורה לא נכונה כלפי מפגינים. כמה שוטרים הודיעו שאשמים ונגזרו עליהם עונשים, ובכמה מקרים שינו בתי המשפט את ההחלטה.

הארגון הפעיל מחאות מול בתים של פקידים והגיש עתירות לבית המשפט העליון (בג"ץ). אחרי אירועים כמו עמונה וחומש הם עזרו לאסוף ראיות. היועץ המשפטי לממשלה נתן חסינות לעדים שדיברו על חטיפת מצלמות מפגינים.

הארגון עבד בצוותים שאיספו ראיות. לאחר מכן הם הגישו תלונות ומשפטים. סטרוק אמרה שחלק גדול מהתלונות שלהם הובילו להעמדה לדין, הרבה יותר מהממוצע.