אריאל רובינשטיין (נולד ב-13 באפריל 1951) הוא פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר המרכזיים שלו הם תורת המשחקים (איך אנשים מקבלים החלטות כשהם תלויים זה בזה), תורת המיקוח (איך משתלמים הסדרים כשיש משא ומתן), רציונליות חסומה (Bounded rationality, מושג שפירושו שאנשים לא תמיד חושבים באופן מושלם או מחשבים הכל), קבלת החלטות, וכלכלה ושפה.
הוקרה ותפקידים: רובינשטיין זכה בפרס ישראל לחקר הכלכלה (תשס"ב). הוא גם קיבל פרס א.מ.ת. (2006) ופרס רוטשילד (2009). בין חברויותיו בחו"ל: חבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1994), חבר זר של האקדמיה הבריטית (2007), וחבר באקדמיה האירופית ובאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ב-1985 נבחר לעמית של האגודה האקונומטרית וב-2004 כיהן כנשיאהּ.
נולד בירושלים, בשכונת תל ארזה. הוריו עלו מביאליסטוק. יש לו אחות, בת-שבע רובינשטיין, מוזיקאית. למד בתיכון ליד האוניברסיטה ושירת כקצין בתותחנים.
התחנך באוניברסיטה העברית: תואר ראשון במתמטיקה, כלכלה וסטטיסטיקה (1974), תואר שני בכלכלה (1975) ותואר שני במתמטיקה (1976). ב-1979 קיבל דוקטורט בכלכלה. בגיל 33 הוענק לו תואר פרופסור.
עבד כסגל במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, ובשנת 1990 עבר לבית הספר לכלכלה של אוניברסיטת תל אביב. יש לו מינוי חלקי גם באוניברסיטת ניו יורק. לימד גם בפרינסטון ועבד במעבדות בל.
היה נשוי ליעל רובינשטיין, לשעבר שגרירת ישראל בתאילנד ובסינגפור. אב לבת ולבן.
רובינשטיין פיתח התאוריות בתחומי משחקים ומיקוח. מאמרו מ-1982 על "שיווי משקל משוכלל במודל של מיקוח" נחשב פורץ דרך. בעקבותיו אומץ במקצוע המונח "גישת רובינשטיין".
הוא מדגיש כי תאוריה כלכלית מסבירה תופעות, אבל לא תמיד יש ליישם אותה ישירות בחיים. לדעתו, מודלים מתמטיים יכולים להעיר על בעיות, אך אינם נותנים פתרונות ודאייים לשאלות חברתיות ואתיות.
ניסוי בולט שלו מ-2005 בדק כיצד סטודנטים ממגמות שונות מחליטים על פיטורי עובדים בחברה מדומה. הנבדקים קיבלו אפשרויות שונות: פיטורים רבים שמייקרים את הרווח עד למקסימום, או פיטורים מועטים והשארת רווח נמוך יותר. התוצאות הראו הבדלים לפי תחום הלימוד: בקרב הסטודנטים לכלכלה בחרו 46% במקסום רווחים גם במחיר פיטורי רבים. בקרב סטודנטים למנהל עסקים בחרו 33%, למשפטים 27%, למתמטיקה 16% ולפילוסופיה 13% בלבד. כאשר השאלה הוצגה בצורה מתמטית (פונקציה), יותר נבדקים בחרו באופציה הקיצונית, כ-75% במקרים אלה. רובינשטיין הסיק כי הצגה מתמטית עשויה לטשטש את היבט האנושי של ההחלטה.
רובינשטיין תמך בהטלת מס ירושה כדי לצמצם ריכוז הון. הוא גם הציע מתן פטור ממס הכנסה לנוער עובדים במשך עשר שנים, עד לתקרה מסוימת, כדי לעודד שוויון והזדמנויות.
מעבר למחקר, רובינשטיין פעיל ציבורית לקידום צדק חברתי ושוויון. הוא הנהיג קבוצת מרצים שהשפיעה על שיפור תנאי עובדי הקבלן באוניברסיטת תל אביב.
בשנות השבעים ייסד את "התנועה לציונות אחרת" ונמנה על יוזמי "מכתב הקצינים" שהוביל להקמת "שלום עכשיו". הוא מבקר את התהליך של הקמת התנחלויות בשטחים הכבושים, ורואה בכך טעות שיש להשלכות מוסריות וחברתיות.
הביע תמיכה בסרבני שירות בשטחים (2002), השתתף בקריאות לחרם תרבותי מעבר לקו הירוק (2010), ובפולמוס סביב יום הזיכרון לשואה (2015) הביע עמדה שנויה במחלוקת.
פרסם כ-110 מאמרים ואותם שמונה ספרים, שכלל ספריו זמינים להורדה מאתרו.
אריאל רובינשטיין נולד ב-13 באפריל 1951 בירושלים. הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב.
הוא למד מתמטיקה וכלכלה באוניברסיטה העברית. בגיל צעיר הפך לפרופסור. עבד גם בארצות הברית ובמעבדות מחקר.
הוא חוקר "תורת המשחקים". זה ענף שבודק איך אנשים שמקבלים החלטות משפיעים זה על זה. גם חקר מיקוח. מיקוח זה משא ומתן בין אנשים.
מאמר חשוב שלו מ-1982 נחשב לפריצת דרך. אמרותיו מדגישות שלא תמיד אפשר ליישם נוסחאות כלכליות בחיים.
ב-2005 ערך ניסוי עם סטודנטים. הוא שאל כמה עובדים צריך לפטר כדי להגדיל רווחים. סטודנטים לכלכלה בחרו יותר מאחרים בפיטורים כדי להעלות רווח. כאשר הציגו את הבעיה במספרים, עוד אנשים בחרו באפשרות הקשה.
הוא גם הציע מס ירושה כדי למנוע ריכוז הון. וגם הציע פטורים ממס לנוער עובדים למשך שנים מסוימות.
רובינשטיין פעיל למען צדק חברתי. קבוצה בראשותו שיפרה את תנאי עובדי קבלן באוניברסיטה.
בשנות השבעים סייע להקים קבוצות שקראו לשלום. הוא מבקר את הקמת ההתנחלויות בשטחים. תמך בסרבני שירות ששמו לב למצפון.
כתב כ-110 מאמרים ושמונה ספרים. רבים מהם זמינים להורדה מאתרו.
תגובות גולשים