אריה אלואיל

אריה אלואיל (Arieh Allweil; 11 במרץ 1901, 7 במאי 1967) היה צייר ומאייר ישראלי. זכה בפרס דיזנגוף לציור ב-1937.

אלואיל נולד בעיירה בוברקה ליד לבוב, בגליציה (אז באימפריה האוסטרו‑הונגרית; כיום שטח באוקראינה). בזמן מלחמת העולם הראשונה עקר עם משפחתו לווינה ולמד שם בתיכון. לאחר מכן חזר לבוברקה והקים שם קבוצת השומר הצעיר המקומית. ב-1920 עלה לארץ כמחלוצ/ה והשתתף בהקמת ביתניה עילית, ניסיון התיישבותי של השומר הצעיר.

ב-1921 נסע ללמוד ציור באקדמיה לאמנויות בווינה והציג בתערוכת הקונסטשאו (Kunstschau). ב-1926 חזר לארץ דרך פריז ואיטליה. התיישב בתל אביב, אך שהה הרבה זמן גם בירושלים, בשפיה, בזכרון יעקב ובצפת, שם בילה תקופות ארוכות מ-1952.

היה נשוי פעמיים: לאסתר ראב לכמה שנים, וב-1938 נישא לרחל בוגרשוב, עמה נשאר עד מותו. היה אב לבנות ולבן; אחת בנותיו הבולטות היא רות שפרלינג, גנטיקאית.

אלואיל נפטר בצפת ב-7 במאי 1967 ונקבר בבית העלמין בעיר.

ציוריו הראשונים מקבוצת ביתניה מ-1920 מראים את חיי החלוצים: צריף, שדות ותחושת בדידות. עבור שני חברי השומר הצעיר שנטבחו או נפטרו עיצב מצבות; באחת החריטה שילב דימויים עזים.

בווינה יצר סדרת תחריטים בשם "Graues Band" בסגנון אקספרסיוניסטי. אקספרסיוניזם זהו סגנון אמנות המדגיש רגשות חזקים. עבודה זו מציגה דימויים עזים שמבטאים סבל וחוויה קשה. באותה תקופה צייר גם את נופי הערים וינה ודרזדן והציג בקונסטשאו ב־1925. פגש את אוסקר קוקושקה, שקרא לו להתמקד בציור הטבע.

אלואיל היה ממייסדי אגודת הציירים והפסלים ובמקימי מוזיאון תל אביב. בתערוכת פתיחת המוזיאון ב-1932 הוצגו יצירותיו. בשנות ה־40 הציג בגלריות מרכזיות בארץ.

מעברו מארופה לישראל שינה את ציוריו: צבעים התאימו לאור ולנוף הים‑תיכוני, וקווי הקוביזם והפוביזם (תנועות מודרניסטיות בציור) נשכחו לטובת רישום רך ופלטת צבעים צהבהבה‑פסטורלית. צייר במיוחד נופים: גבעות, שדות ועצי זית, ולעיתים צייר בתי כנסת ושכונות בעיר העתיקה בירושלים. תהליך עבודתו כלל עבודה מול הטבע, התחלה בצורות רחבות והוספת פרטים בהמשך.

במקביל יצר גרפיקה בלינול (חיתוך גומי לביצוע הדפסים) ואייר ספרים. בין 1939 ל־1949 הוציא סדרת ספרים ובהם עיבודים ומגילות תנ"ך. הכין גם הגדה של פסח לחיילי צה"ל. בעבודות אלו קישר מדי פעם סיפורים מקראיים לאירועים ההיסטוריים של התקופה, כולל מלחמת העולם השנייה והשואה.

אייר ספרים לילדים ולמבוגרים, בין היתר את "סיפורי ח.נ. ביאליק לילדים" (1953) והגדה עם כ־40 איורים (1956). בעבודותיו עיצב גם אותיות בקליגרפיה אישית.

אילן לימד בגימנסיה הרצליה ובתיכון העירוני א' בתל אביב. בין תלמידיו היה הצייר אברהם אילת.

הציג בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובאירופה, והיה דמות פעילה בסצנת האמנות הישראלית של תקופתו.

אריה אלואיל (11.3.1901, 7.5.1967) היה צייר ומאייר בישראל. הוא זכה בפרס דיזנגוף לציור.

נולד בעיירה בומרקה ליד לבוב. בזמן המלחמה עבר עם משפחתו לווינה. ב-1920 עלה לארץ והשתתף בניסיון התיישבות בשם ביתניה עילית. ב-1921 למד ציור בווינה וחזר לארץ ב-1926. חי בתל אביב והשתתף בציור בירושלים, בצפת ובאזורים כפריים.

נשוי פעמיים. היו לו ילדים. נפטר בצפת ונקבר שם.

בתחילת דרכו צייר סצנות מביתניה וחיי חלוצים. אחר כך למד בווינה ויצר תחריטים (הדפסים מיוחדים שמכינים מחיתוך אבן או חומר רך). בהדפסים אלה נראה ביטוי לרגשות חזקים.

כשעבר לישראל הצבעים והשמש שינו את ציוריו. הוא צייר הרבה נופים: גבעות, שדות ועצי זית. הוא דגל בעבודה מול הטבע, צייר ישירות מהנוף.

עבד גם בהדפסים ואייר ספרים. אייר בין היתר ספרי ילדים והגדה של פסח עם ציורים.

לימד אמנות בבתי ספר בארץ. תלמידים שלו המשיכו גם הם להיות אמנים.

הציג תערוכות בארץ ובאירופה והיה שותף בהקמת מוזיאון תל אביב.