אריה ים ניו זילנדי

"אריה ים ניו זילנדי" (Phocarctos hookeri) הוא מין יחיד בסוגו. הוא מתרבה בעיקר סביב חופי האי הדרומי של ניו זילנד, באיי אוקלנד ובמידה פחותה באי סטיוארט.

פרוות הבוגרים חומה-שחורה. הנקבות בהירות יותר מהזכרים. זכרים גדולים יותר: עד כ-3.5 מטרים באורך, ונקבות עד כ-2 מטרים. משקל הזכרים נע בין 300 ל-450 ק"ג, והנקבות שוקלות עד כ-160 ק"ג.

במהלך ציד הם יכולים להרחיק עד כ-130 ק"מ מהחוף. הם גם צוללים לעומק של כ-300 מטרים. התזונה שלהם כוללת תמנונים, דגים קטנים, סרטנים, שבלולים ופינגווינים. לעיתים הם בולעים אבנים שעוזרות לעיכול, ואחר כך מקיאים אותן.

התרבות מתרחשת במושבות (קבוצות רבייה) בין נובמבר לינואר. הגורים נולדים מדצמבר ועד סוף ינואר. בחופי הרביה מגיעים הזכרים בנובמבר כדי להילחם על טריטוריה. הזכר המנצח בכל טריטוריה מקבל גישה ל-8, 25 נקבות.

הגורים נולדים עם פרווה עבה וחומה. אורך הלידה הוא 70, 100 ס"מ. משקלם התחלי של הגורים הוא כ-7, 8 ק"ג. לאחר שבועיים, שלושה מתחילים הגורים לשחות. הנקבות מגדלות את גוריהן עד גיל שמונה חודשים לפחות.

נקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל 3, 4 שנים. זכרים מגיעים לבגרות מינית בגיל 5, אך רק מגיל כ-8 שנים זוכים לבגרות חברתית שמאפשרת התרבות. תוחלת החיים של הזכרים עד 23 שנה, ושל הנקבות עד 18 שנה.

המין נחשב בסכנת הכחדה. במאה ה-19 הם נוצדו רבּה עבור עור ושמן. הם הוגנו החל משנות ה-90 של המאה ה-19. בשנות ה-90 של המאה ה-20 האוכלוסייה הוערכה בכ-15,000 פרטים.

בשנת 1998 התפרצה מחלה שפגעה באוכלוסייה. לפי ההערכות, כ-20% מהנקבות הבוגרות ו־50% מהגורים מתו באותה שנה. כיום מוערך שהאוכלוסייה עומדת על כ-12,000 פרטים.

"אריה ים ניו זילנדי" (שם מדעי Phocarctos hookeri) חי ליד חופי האי הדרומי של ניו זילנד. הוא חי גם באיי אוקלנד ולפעמים על אי סטיוארט.

הפרווה של הבוגרים חומה ושחורה. הנקבות светות יותר מהזכרים. זכרים גדולים מאוד, עד 3.5 מטרים. נקבות קטנות יותר, עד 2 מטרים.

הם שוחים רחוק מהחוף, עד כ-130 ק"מ. הם צוללים עמוק, עד כ-300 מטרים. הם אוכלים תמנונים, דגים קטנים, סרטנים ושבלולים. לפעמים הם בולעים אבנים שעוזרות בעיכול.

הם מתרבים בקבוצות גדולות בין נובמבר לינואר. הגורים נולדים בדצמבר וינואר. הזכרים מגיעים לחוף כדי להילחם על שטח. המנצח מקבל קבוצת נקבות.

הגורים נולדים עם פרווה עבה. הם קטנים במשקל, סביב 7, 8 ק"ג. אחרי כשבועיים־שלושה הם מתחילים לשחות. האם מגדלת את הגור עד לפחות שמונה חודשים.

המין נמצא בסכנה. במאה ה-19 צדו אותם בשביל עור ושמן. הם הוגנו מאז סוף המאה ה-19. ב-1998 מחלה גרמה למוות של הרבה נקבות וגורים. היום יש כ-12,000 פרטים בעולם.