אריסטופאנס

אריסטופאנס (בערך 446, 385 לפנה"ס) נחשב לגדול מחברי הקומדיה באתונה העתיקה. חיבר כ־40 קומדיות, מתוכן שרדו 11, והן היחידות מהקומדיה היוונית העתיקה ששמרו עלמותן. הקומדיות שלו הוצגו בתחרויות שנתיות בפסטיבלי התיאטרון באתונה.

על חייו ידוע מעט: הוא היה אתונאי, אביו נקרא פיליפוס, ובנו ארארוס המשיך בעיסוק האמנותי. ילדותו חופפת את תקופת עלייתו של פריקלס (460, 429 לפנה"ס), שתמך באומנויות ובתרבות אתונה. פרוץ המלחמה הפלפונסית ב־431 לפנה"ס סיפק רקע ללעג ולביקורת במחזותיו.

לרוב למחזותיו עלילה קבועה: גיבור בצרה מכין תוכנית דמיונית כדי להיחלץ. הדמויות הן לעתים אנשי ציבור, פוליטיקאים, פילוסופים ודמויות מקומיות מהחברה האתונאית. ההומור שלו משלב בדיחות פוליטיות, ביקורת על האקדמיה והצגה סאטירית של שליטים ואף של האלים. השפה יכולה להיות גסה; הבדיחות פנו לצופים שונים וכללו גם ניבולי פה ובדיחות על תפקודי הגוף.

אריסטופאנס מופיע כדמות בדיאלוג "המשתה" של אפלטון. שם הוא מציג את המיתוס על האדם המקורי שנקרע לשניים ומאז מחפש את חציו.


המחזות שהפיק בנו, לאחר מותו של אריסטופאנס, לא נשמרו: "איאולוסיקון" ו"קוקאלוס".



נאומו של אריסטופאנס ב"המשתה" של אפלטון היווה השראה לשיר "The Origin of Love" מהמחזמר "הדוויג והשארית העצבנית".

אריסטופאנס חי בערך 446, 385 לפנה"ס. הוא היה הכותב החשוב של קומדיות. קומדיה = מחזה מצחיק.

הוא כתב כ־40 מחזות. 11 מהם נשמרו שלמים עד היום. מחזותיו הוצגו בתחרויות בתיאטרון בעיר אתונה.

מעט ידוע על חייו. אביו נקרא פיליפוס. לבנו קראו ארארוס והוא המשיך בעבודה אמנותית.

רבים ממחזותיו מתחילים כשגיבור בצרה. הוא מדמיין פתרון מוזר כדי להינצל. הדמויות הן אנשים מאתונה אז, פוליטיקאים, אנשי ציבור וגם פילוסופים. פילוסופים = אנשים שחושבים על רעיונות.

הקומדיות מכילות בדיחות על פוליטיקה ועל שליטים. הן גם לעתים גסות ומדברות על הגוף. סאטירה = צחוק שמבקר דברים רציניים.

אריסטופאנס מופיע גם בסיפור של אפלטון שנקרא "המשתה". שם הוא מספר את מיתוס האדם שנקרע לשני חלקים.


בנו הוציא אחרי מותו שתי יצירות: "איאולוסיקון" ו"קוקאלוס". יצירות אלה לא נשמרו.



הנאום שלו ב"המשתה" נתן רעיון לשיר "The Origin of Love" מהמחזמר "הדוויג והשארית העצבנית".