אריסטרכוס מסאמוס

אַריסטרכוס מסאמוס (310, 230 לפנה"ס) היה אסטרונום ומתמטיקאי יווני מלידת סאמוס. הוא הציע מוקדם מאוד מודל הליוצנטרי (הליוצנטרי, השמש במרכז, לא הארץ). רעיון זה נדחה בזמנו והוחלף בדעות של אריסטו ותלמי, אך מאות שנים מאוחר יותר פותח שוב על ידי קופרניקוס. על שמו מכתש על הירח, שהוא הבוהק ביותר ונראה גם בעין בלתי מזוינת.

אריסטרכוס הקדים את קופרניקוס בכ-1,700 שנים כשהאמין שהשמש במרכז. מידע על רעיונו נשמר בעיקר דרך ציטוט של ארכימדס. אריסטרכוס גם הבין שהיקום גדול מאוד ביחס לסולם המידות של זמנו. בני דורו דחו את רעיונו כי לא ידעו אז על כוח המשיכה. הם חשבו שבטבען של הגופים להימשך למרכז היקום, וזהו מרכז הארץ (הגאוצנטרי, הארץ במרכז).

אריסטרכוס מדד את יחס הגדלים בין הארץ לירח בעזרת ליקוי ירח (ליקוי, כשהארץ חוסמת את אור השמש מהירח) ושעון חול. הוא השתמש בזמני הכיסוי והיציאה מהצל של כדור הארץ כדי להשוות גדלים. התוצאה שהשיג הייתה יחס זמנים של 5 ל-19, קרובה מאוד לערך האמיתי (כדי 97%).

הוא גם ניסה למדוד את היחס בין המרחקים ארץ-ירח וארץ-שמש. הרעיון התבסס על שלב חצי-ירח, שבו יש זווית של 90 מעלות בין השמש, הירח והארץ. אריסטרכוס מדד את הזווית כ-87 מעלות במקום כ-89.85 במציאות. לכן קיבל שאורח השמש גדול פי 19 מהירח, בעוד שהערך הנכון הוא כ־375. למרות השגיאה, השיטה של אריסטרכוס מדגימה גישה מדעית מוקדמת, עם מדידות והשוואות.

אַריסטרכוס מסאמוס (310, 230 לפנה״ס) היה אסטרונום יווני מלידה בסאמוס. הוא חשב שהשמש במרכז, לא הארץ. זה נקרא הליוצנטרי (הליוצנטרי, השמש במרכז). רעיון זה לא התקבל אז, אבל מאוחר יותר חזרו אליו.

על הירח יש מכתש על שמו. המכתש מאוד בוהק ונראה בעין לא מזוינת.

אריסטרכוס חשב שהיקום גדול מאוד. רוב האנשים בזמנו חשבו אחרת. הם חשבו שהארץ במרכז. זה נקרא גאוצנטרי (גאוצנטרי, הארץ במרכז).

הוא מדד כמה גדול הירח ביחס לארץ. הוא השתמש בליקוי ירח (ליקוי, כשהארץ עושה צל על הירח) ובשעון חול. קיבל יחס של 5 ל-19. התוצאה הייתה מאוד קרובה לערך הנכון.

אריסטרכוס ניסה גם למדוד כמה הרחוקה השמש מהארץ ביחס לירח. הוא מדד זווית לא מדויקת ולכן קיבל שהשמש רחוקה פי 19. הערך הנכון גדול יותר מאוד, אך הניסיון מראה חשיבה מדעית ראשונית.