ארמון החורף

ארמון החורף (ברוסית: ז'ימני דיורץ') היה הארמון הקיסרי הראשי של הצארים הרוסיים במשך כ-140 שנים. הוא נמצא על גדות נהר הנייבה בסנקט פטרבורג, ומהווה סמל לעוצמה ולפאר של שושלת רומנוב. כיום הוא חלק ממוזיאון הארמיטאז' ("הארמיטאז'" פירושו מקום מפלט, והוא שימש מקום לאוסף אמנות פרטי), ורבים מהחדרים שבו פתוחים לקהל.

פיוטר הגדול ייסד את סנקט פטרבורג ב-1703 כחלק מתוכנית התמערבות. הוא בנה באתר תחילה בקתת עץ ב-1704, ואחר כך ארמון צנוע גדול יותר ב-1711, 1712 בתכנונו של דומניקו טרציני. אחריו נבנה גרסה שנייה בידי גיאורג מטרנובי. שתי הגרסאות הראשונות היו קטנות יחסית לארמונות אירופיים.

הארמונות הראשונים שימשו כמגורים זמניים והשתנו במהירות. אחרי מותו של פיוטר ננטש חלק מהעיר, והממשלה חזרה למוסקבה לזמן קצר.

הארמון השלישי הוקם בידי דומניקו טרציני והמשיך בסגנון הבארוק הפטריני (סגנון בארוק פטריני = סגנון הבארוק שהתקבל תחת שלטונו של פיוטר). אולם שיבת החצר לסנקט פטרבורג לא הייתה מידית.

בשלטונה של אנה איבנובנה חזרה הבירה לסנקט פטרבורג. האדריכל ברתולומאו רסטרלי שינה והרחיב את מבני הארמון, כך נוצרו החזיתות הדרומית והצפונית המוכרות. העבודה על הארמון הנוכחי הוגברה תחת יליזבטה, ואולמות רבים עוצבו בסגנון הבארוק הגראנדיוזי.

יקטרינה הגדולה הרחיבה את הארמון עוד יותר. היא פיתחה את אגף ה"ארמיטאז'", אגף לאמנות ולחדרים פרטיים, שהפך לגרעין אוסף המוזיאון של היום. האדריכלים סטרוב, קווארנגי וגוארנגי עיצבו אולמות וחיברו בין הארמונות. חלקים שהיו בית אופרה נהרסו כדי לספק דירות לחברי המשפחה, וחמישה חדרים עוצבו לאנפילדת הנייבה המשקיפה על הנהר.

אלכסנדר הראשון הוסיף אוספים חשובים לאחר תבוסת נפוליאון. ניקולאי הראשון, ב-1837, טיפל בהשלכות שריפה גדולה שהרסה חלק נרחב מהפנים. הוא הזמין שיפוץ מהיר כדי להחזיר את הארמון לשימוש רשמי. פנים הארמון עברו עיצוב מחדש בסגנון קלאסי יותר.

אלכסנדר השני היה הצאר האחרון שגר כאן באופן קבוע. אחריו העדיפו אלכסנדר השלישי וניקולאי השני ארמונות אחרים, אך ארמון החורף המשיך לשמש לטקסים רשמיים ונשפים. ב-1894 נישא ניקולאי השני בארמון בנוסח טקס מפואר.

במהלך מלחמת העולם הראשונה הוסב הארמון לבית חולים צבאי. אולמות גדולים שימשו לחבישות ולניתוחים, וחלקים מהארמון שימשו כמחסנים ומחלקות טיפול.

לאחר מהפכת פברואר ב-1917 שימש הארמון מקום מושבה של ממשלת המעבר. במהלך מהפכת אוקטובר נפל הארמון לידי הבולשביקים. ההסתערות והביזה סימנו את סיום שושלת רומנוב ועליית המשטר הסובייטי. לאחר מכן נערכו שחזורים והאירוע נשמר בזיכרון הציבורי ובאומנות סובייטית.

בימי ברית המועצות חלק מאוספי הארמון הופרדו, נמכרו או ניתנו כמתנות. במשך הזמן החדרים השתנו ושימשו לצרכים מוזיאליים. מאז שנות ה-2000 החלו עבודות שיקום, שחזרו גם סמלים קיסריים מסוימים.

הארמון נבנה כארמון עירוני, לא כארמון פאר בתוך גן. חזיתו נפוצה בצבעים ירוק-לבן כיום, והוא בנוי על שלוש קומות עיקריות. המבנה משלב בארוק חיצוני ופנים בניחוח נאו-קלאסי אחרי שינוים רבים. בחלקים מסוימים שרדו קישוטים רוקוקו מקוריים כמו גרם מדרגות הירדן והכנסייה הגדולה.

הכנסייה הגדולה בעלת כיפת הבצל היא אחד החדרים המפוארים. בעבר שימשה לטקסים קיסריים. כיום היא אולם תצוגה של הארמיטאז'.

גרם המדרגות הראשי נקרא על שם טקס טבילה שנערך בו. הוא מרשים בעיצובו ומייצר אפקט דרמטי לבאים מהכניסה.

אולם גאורגייבסקי שימש לאירועים טקסיים של החצר. האצולה עמדה בצידי האולם בזמן האירועים.

אולם הכס הקטן תוכנן עבור ניקולאי הראשון. הוא כולל כס שקוע וקירות מרופדים בקטיפה ארגמנית.

אנפילדה זו היא שרשרת של שלושה אולמות גדולים המשקיפים על הנהר. האולמות נועדו להרשים במימדם ובפאשם.

חדר המלכיט נקרא על שם העמודים הירוקים שבו. הוא שימש לטקסי לבישת הכלה ולקבלות רשמיות. מאוחר יותר שימש כמקום מושבה של ממשלת המעבר.

הגלריה הצבאית נוצרה כדי להנציח את ניצחון רוסיה על נפוליאון. היא כוללת דיוקנאות של הגנרלים הבולטים שהובילו לניצחון.

התמונות המוכרות של הארמון מציגות את אולם גאורגייבסקי, חדר המלכיט, חדרי הכס, גרם המדרגות והכנסייה הגדולה.

ארמון החורף הוא הארמון הגדול של הצארים ברוסיה. הוא ניצב על נהר הנייבה בסנקט פטרבורג. היום חלק גדול ממנו הוא מוזיאון הארמיטאז' (ארמיטאז' = מקום שבו שמים הרבה יצירות אומנות).

פיוטר הגדול בנה את העיר סנקט פטרבורג ב-1703. הוא בנה כאן תחילה בקתה ואז בית גדול יותר ב-1711. זה היה התחלת הארמון.

היה כאן בית עץ קטן ואז מבנה גדול יותר. זה לא היה מפואר כמו הארמונות של אירופה.

הארמון נבנה ונשנה שוב. האדריכל טרצ'יני שיפץ אותו בסגנון הבארוק (בארוק = סגנון בנייה עשיר וקישוטי).

הארמון הורחב על ידי רסטרלי. נוצרו שתי חזיתות מוכרות: הפונה לכיכר והפונה לנהר.

יקטרינה הגדולה הוסיפה אגף לאמנות שנקרא הארמיטאז'. היא קנתה הרבה תמונות ופסלים. האגף חובר לארמון והפך למוזיאון גדול.

במאה ה-19 ארמון החורף עבר שינויים. ב-1837 פרצה שריפה, וחלקים שוחזרו בסגנון חדש.

במאה ה-19 וה-20 כמה צארים עדיין השתמשו בארמון. אחר כך המשפחה עברה למקומות אחרים.

במקום זה היה בית חולים לחיילים במלחמה. חדרים הפכו לחדרי חבישות ולניתוחים.

ב-1917 הייתה כאן ממשלה זמנית. אחר כך הבולשביקים תקפו את הארמון. זה סימן שינוי גדול בפוליטיקה של רוסיה.

בזמן השלטון הסובייטי חלק מהחפצים נעלמו. היום משחזרים חלקים מהארמון ומציגים בו אמנות.

הארמון גדול ובעל חזית ירוקה-לבנה. יש בו אולמות גדולים, מדרגות מרשימות וחדרים רבים.

כיפה בצורת בצל. כאן נערכו טקסים קיסריים. כיום היא משמשת כתצוגה במוזיאון.

מרשימות וגדולות. קוראים להן על שם טקס מיוחד של טבילה.

אולם לטקסים רשמיים. האצילים עמדו לצידי האולם.

אולם קטן יותר עם כס מיוחל לקיסר.

שלושה אולמות גדולים זה אחרי זה. הם משקיפים על הנהר.

חדר עם עמודים ירוקים. כאן התכוננו כלות לטקסים.

גלריה שהציגה דיוקנאות של גנרלים אחרי מלחמה. זה חוגג ניצחון חשוב.

יש תמונות מפורסמות של האולמות והכנסייה.

ארמון החורף נשאר מקום מיוחד בהיסטוריה וברוסיה. היום אפשר לבקר בחלקים ממנו ולקחת בו חלק כצופים באמנות.