ארפכשד היה דמות מקראית, הבן השלישי של שם בן נח.
על־פי ספר היובלים (טקסט יהודי עתיק), הוא נחשב למקורו של עם הכשדים. המילה "אפונימי" פירושה שהשם נותן שם לשבט או לעם, אך חוקרים רואים בזהות שונה לעתים.
חלק מהפרשנים מזהים את אב האומה הכשדית עם כשד בן נחור. המהר"ל הוא דוגמה לחוקר שהציע זיהוי כזה.
אחיו הקרובים הנזכרים בראשית הם עילם, אשור, לוד וארם. דברי הימים מוסיפים עוד שמות כמו עוץ וחול, אך בראשית מציין שחלק מהשמות הם בניו של ארם, אחיו של ארפכשד.
בנו של ארפכשד היה שלח. בתרגום השבעים (תרגום היווני של המקרא) ובספר היובלים מוזכר גם קינן (קינם) כבן־צאצאו.
על פי הכרונולוגיה המסורתית, ארפכשד נולד שנתיים אחרי המבול, שנת א'תרנ"ח לבריאת העולם, שהיא כ־2103 לפנה"ס. יוסף בן מתתיהו (היסטוריון יהודי) כתב שהוא נולד 12 שנים אחרי המבול. ארפכשד חי 438 שנים, והוליד את שלח בגיל 35.
שמו מופיע גם בספר יהודית כשם של מלך מדי שנבוכדנצר הכריע. בתרגום עברי של הקוראן הוא נקרא ארפקשו. לפי ספר היובלים, שם אשתו היה רצויה בת ששון או בת שושנה.
ארפכשד הוא דמות בתנ"ך. הוא הבן השלישי של שם. שם הוא בנו של נח.
חלק מהספרים העתיקים אומרים שהוא אב לעם הכשדים. הכשדים היו עם קדום.
אחיו היו עילם, אשור, לוד וארם. זה מה שכתוב ברוב המקומות.
בנו של ארפכשד נקרא שלח. יש גם כתובים שמוסיפים שם נוסף, קינן.
ארפכשד נולד שנתיים אחרי המבול. המבול זה סיפור על הצפה גדולה. לפי השיטה המסורתית זה היה סביב 2103 לפני הספירה.
הוא חי 438 שנים. הוא היה אב לשלש בגיל 35.
שמו מופיע גם בספר יהודית. בתרגום של הקוראן הוא נקרא ארפקשו. לפי ספר היובלים, אשתו נקראה רצויה בת ששון או בת שושנה.
תגובות גולשים