ארץ הישימון

״ארץ הישימון״ (The Waste Land) היא פואמה של תומאס סטרנס אליוט שפורסמה באנגלית ב־1922. פואמה = שירה ארוכה שבמרכזה מחשבות ורעיונות מורכבים. היצירה נחשבת לאחד מפסגות הכתיבה המודרניסטית; אליוט הוצב לצד יוצרים כמו עזרא פאונד ווירג'יניה וולף כקול מרכזי בתנועה זו. מודרניסטית = שייכת לזרם שהחל לנסות דרכים חדשות בביטוי האמנותי במאה ה־20.

הנושאים המרכזיים הם שקיעת הציוויליזציה המערבית (התרבות והחברה המפותחת) והקושי של היחיד למצוא משמעות בתוך שקיעה זו. אליוט משתמש בדמויות רבות, קולות משתנים וציטוטים ורמזים מיצירות קדומות ומודרניות, כדי לבנות רשת של דימויים ואטמוספרות.

הפואמה עוררה תגובות מעורבות. מבקרים רבים שיבחו את עוצמתה ואת הטכניקה השירית החדשנית. אחרים ביקרו אותה בחריפות כבר בפרסום הראשוני. בחינת טיוטות מוקדמות מראה שהטקסט המקורי היה, כמעט, כפול בגודלו. עזרא פאונד, חברו של אליוט ומוּערך, ביצע עריכה מאסיבית, ואליוט עצמו לקח חלק במחיקה. חלק מן הטיוטות פורסמו מאוחר יותר והדגישו את קנה המידה של הקיצוץ.

אליוט שואב ומזכיר יצירות רבות מהעבר והעכשווי. בין המקורות החשובים: התנ"ך, דנטה ושייקספיר, וכן טקסטים מערביים אחרים כמו ורגיליוס, ואפילו מחקרים אתנוגרפיים כמו The Golden Bough של ג'יימס פרייזר. יש גם אזכורים לטקסטים מזרחיים כמו האופנישדות ההודיות ודרשת האש של הבודהה. השימוש ברפרנסים מלמד על שזירת מידע תרבותי כדי לבנות משמעות חדשה.

הפואמה מחולקת לחמישה חלקים עיקריים: The Burial of the Dead (קבורת המתים), A Game of Chess (משחק שחמט), The Fire Sermon (דרשת האש), Death by Water (מוות על ידי מים) ו־What the Thunder Said (אשר אמר הרעם). החלק האחרון הוא הפילוסופי ביותר. הוא עוסק, בין השאר, בהשלכות מלחמת העולם הראשונה, בתחושת ההתרוקנות ובבעיות הציוויליזציה.

ליצירה צורפה הקדשה לעזרא פאונד: «il miglior fabbro», ביטוי שבאיטלקית ומשמעותו "האומן הטוב יותר". בתחילת הפואמה מובא ציטוט מהסטיריקון של פטרוניוס, בשפות עתיקות, שאומר בין היתר: "רצוני למות", משפט שפותח כמה מהנושאים האפלים ביצירה.

אליוט הוסיף הערות ביבליוגרפיות לקצות היצירה. ההערות נועדו להסביר שורות ודימויים, אך חלקן סבוכות וקשות לפענוח. יש הסבורים שההערות גם נוספו כדי להאריך את הטקסט ולצאת בהוצאה ספרותית עצמאית.

הפואמה תורגמה לעברית מספר פעמים. התרגום הראשון יצא ב־1938 על ידי נח שטרן. מאז תורגמה שוב ב־1967, 2001 וב־2010, ובשלהי 2024 הופיעה מהדורה חדשה בתרגומו של ערן צלגוב, שכללה גם רישומים והארות של המתרגם.

״ארץ הישימון״ היא פואמה של תומאס סטרנס אליוט. פואמה = שיר ארוך עם רעיונות עמוקים. היא יצאה באנגלית ב־1922.

הפואמה מדברת על עולם שמרגיש עייף וקורס. אליוט מדבר על חברה שאיבדה משמעות. הוא משתמש ברעיונות ודמויות שונות כדי להראות זאת.

כאשר יצאה, חלק מהאנשים אהבו אותה מאוד. אחרים לא הבינו אותה. בתחילה הטקסט היה כמעט כפול בגודלו. חברו של אליוט, עזרא פאונד, קיצץ חלקים רבים.

אליוט מזכיר הרבה טקסטים ישנים וחדשים. יש אזכורים לתנ"ך ולכותבים חשובים כמו דנטה ושייקספיר. יש גם ציטוטים מטקסטים מהמזרח.

הפואמה מחולקת לחמישה חלקים: קבורת המתים, משחק שחמט, דרשת האש, מוות במים, ואשר אמר הרעם. החלק האחרון מדבר על מלחמה גדולה מן המאה הקודמת ועל הרגשות של אנשים אחרי זה.

ישנה הקדשה בעבור עזרא פאונד. בתחילת הפואמה יש קטע עתיק שאומר: "רצוני למות". זה מציג את הטון הרציני של היצירה.

הפואמה תורגמה לעברית כמה פעמים. התרגום הראשון יצא ב־1938. מאז יצאו תרגומים ב־1967, 2001, 2010 וב־2024.