אֶרֶץ הַקּוֹדֶשׁ היא האזור בין הים התיכון להירדן. באופן מסורתי השם מתייחס הן לארץ ישראל במקרא והן לשטחי מדינת ישראל והרשות הפלסטינית של היום. יהודים, נוצרים, מוסלמים וגם בהאים רואים את המקום כקדוש.
הקדושה קשורה בעיקר לירושלים. בעיר נמצאו בית המקדש הראשון והשני, והיא מרכז דתי ליהדות. לנוצרים המקום חשוב כמקום הולדתו, פעילותו, צליבתו ותחייתו של ישו. באסלאם לירושלים חשיבות בגלל המסע הלילי של מוחמד (המסע שבו הגיע לירושלים ואז לשמים), ומסגד אל-אקצא נחשב לאחד המקומות הקדושים.
אתרים רבים בארץ הקודש הם יעד לעלייה לרגל, ביקור דתי במקום קדוש. עולי רגל רוצים לראות נראות פיזיות של אמונתם, להתחבר למקורות ההיסטוריים ולחזק את אמונתם.
ביהדות קדושת הארץ קשורה לכך שהארץ ניתנה לבני ישראל על ידי אלוהים. חלק מהמצוות תלויים בארץ ישראל בלבד. למשל, מצוות שמיטה חלות רק בארץ הזו. מאז העת העתיקה נחשב הרצון להיקבר בארץ הקדושה למשהו חשוב מאוד. המסורת מציינת ארבע ערים קדושות בעיקר לקבורה ולחיי דת: ירושלים, חברון, צפת וטבריה. בתלמוד מוזכרת חובה דתית לאכלס את הארץ ולעתים אף הקלה בשמירת מצוות כדי לעודד יישובה.
חוקרים סבורים שהמושג של ארץ כמשכן ארצי של אלוהים היה קיים כבר בתקופת הנביא זכריה במאה ה-6 לפנה"ס.
הנוצרים רואים בארץ הקודש את המקומות שבהם ישו פעל. לכן היא יעד עלייה לרגל מרכזי לנוצרים במשך דורות. מפות של ארץ הקודש שימשו קוראים וסיעות נוצריות כדי להבין את מסעות הדמויות המקראיות.
כמונח גאוגרפי, "ארץ הקודש" משמש לעתים לכלול גם אזורים שמחוץ למדינת ישראל של היום, כולל חלקים מסוריה ולבנון.
אפיפיורים ערכו ביקורים משמעותיים: פאולוס השישי ביקר בירושלים בשנת 1964; יוחנן פאולוס השני ביקר ב-1984 וב-2000. הכנסייה הקתולית ממליצה לצליינים לאזן בין ביקור במקומות הקדושים לבין מפגש עם הקהילה הנוצרית המקומית.
בקוראן הארץ נזכרת כ"מבורכת" והוזכר סיפור מוסא (משה) המפנה את בני ישראל לארץ שהוענקה להם. לירושלים קוראים אל-קודס, והיא קשורה למסע הלילי של מוחמד. לפי המסורת, מוחמד הגיע אל-אקצא ומשם עלה לשמים. מסגד אל-אקצא נמצא על הר הבית בירושלים, ובנייתו הנוכחית מיוחסת לתקופות המוקדמות של שלטון בית אומיה.
בתולדות האסלאם אל-אקצא שימש כקיבלה בתחילת התקופה המוסלמית, לפני שהכיוון השתנה לעיר מכה. החוקרים אינם מסכימים בדיוק מהו הגבול של "הארץ המבורכת" וכמה גיבושים שונים החלו לפרש אותו באופן שונה.
בהאים רואים בעכו ובחיפה מקומות קדושים. מייסד הדת, בהאא אללה, הוגלה לעכו ב-1868 ובילה שם עד מותו ב-1892. באתרי החוף נבנו מקומות קדושים, כולל מקדש הבאב בחיפה. הגנים והאתרים הבהאים הם כיום מוקדי עלייה לרגל ואתרים מוגנים על ידי אונסק"ו.
אֶרֶץ הַקּוֹדֶשׁ היא האזור שבין הים התיכון לנהר הירדן. רבים רואים אותה כארץ מיוחדת וקדושה.
ירושלים היא העיר החשובה שם. היא קדושה ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. ליהודים היא קשורה לבית המקדש ולקבורה. לנוצרים היא קשורה לישו. למוסלמים היא קשורה למסע הלילי של מוחמד. עלייה לרגל, ביקור דתי במקום קדוש, מגיעים מכל העולם כדי לראות את המקומות האלה.
ביהדות האזור נקרא ארץ ישראל. המצוות רבות קשורות רק לארץ הזאת. יהודים רצו להיקבר בה, כי זה חשוב במסורת.
הנוצרים רואים כאן את מקומות חייו של ישו. לכן הם מבקרים במקומות הקדושים. אפיפיור ביקר בירושלים ב-1964, ועוד ביקורים היו אחר כך.
באסלאם ירושלים נקראת אל-קודס. לפי המסורת, מוחמד הגיע לשם בלילה במסע מיוחד. מסגד אל-אקצא הוא מקום חשוב באדמה הזאת.
בהאים מחשיבים כבוד לעכו ולחיפה. מייסד הדת נכלא בעכו ובילה שם. יש שם גנים ומקדשים שהמאמינים מבקרים.
תגובות גולשים