אדינבורו, הממלכה המאוחדת
סר ארתור קונאן דויל (22 במאי 1859, 7 ביולי 1930) היה סופר סקוטי ורופא. הוא נודע במיוחד כיצרן של דמות הבלש שרלוק הולמס. עבודותיו נוספות כללו סיפורי מדע בדיוני, רומנים היסטוריים, מחזות ושירה. "קונאן" היה שמו האמצעי, ואחר כך נהג להשתמש בו כחלק מהשם המשפחתי.
נולד באדינבורו להורים ממוצא אירי. למד בבית ספר ישועי, אך עזב ב-1875 והפך לאגנוסטי (אדם שאינו בטוח בקיומו של אלוהים). בין 1878 ל-1881 למד רפואה באוניברסיטת אדינבורו. שירת כרופא אונייה, עשה התמחות בפלימות' וקיבל דוקטורט ב-1885.
הקריירה הרפואית לא פרחה, ובזמן שהמתין למטופלים החל לכתוב סיפורים. יצירתו המשמעותית הראשונה הייתה "חקירה בשני" (A Study in Scarlet), שפורסמה ב-1887 והציגה לראשונה את שרלוק הולمز. דמות הולמס הושפעה מפרופסור ג'וזף בל מאוניברסיטת אדינבורו.
היה פעיל גם בספורט חובבני. ב-1885 נישא ללואיזה הוקינס, שנפטרה בפתאומיות ב-1906. ב-1907 נישא לג'ין לאקי. היו לו חמישה ילדים.
ב-1891 עבר ללונדון כדי להתמחות ברפואת עיניים. הוא החליט ל"להרג" את הולמס בדצמבר 1893, כאשר שלח אותו אל מול מפלי רייכנבאך יחד עם האויב פרופ' מוריארטי. אחרי לחץ ציבורי רב החזיר את הדמות לחיים בהסבר שהולמס רק נראה מת.
דמותו של הולמס הופיעה ב-56 סיפורים קצרים ובארבעה רומנים של דויל. השפעתו ניכרת ביצירות של סופרים מאוחרים.
בתחילת המאה ה-20 כתב דויל חיבורים על מלחמת הבורים שעמדו להגנת בריטניה. הוא ראה בכך חלק מהסיבה לקבלת תואר האבירות ב-1902. כמו כן ניסה להיבחר לפרלמנט פעמיים, ללא הצלחה.
כחלק ממאבקו לצדק חקר שני מקרים בולטים שבהם חלה טעות משפטית. ב-1906 עמד מאחורי המאבק לשחרור ג'ורג' אדאלג'י, וב-1908 תמך בחפותו של אוסקר סלאטר. מאמציו סייעו גם לקידום הקמתו של בית משפט לעתירות פליליות ב-1907.
אחרי מות אשתו והפסדים משפחתיים במלחמת העולם הראשונה, שקוע בדיכאון, פנה דויל לספיריטואליזם (אמונה ביכולת להתחבר לרוחות המתים). הוא גם חווה מתיחות עם הקוסם הארי הודיני, שניסה לחשוף כמה מדיומים.
סר ארתור קונאן דויל נפטר מהתקף לב ב-1930 ונקבר בהאמפשייר.
דמותו של הולמס מופיעה באוספים רבים. בסך הכול פרסם דויל ארבעה רומנים ו-56 סיפורים קצרים שבהם הולמס וג'ון ווטסון מופיעים.
מהדורה כרונולוגית שנועדה לסדר את הסיפורים לפי זמן האירועים הופיעה בעברית באמצע שנות ה-80. היא נערכה על ידי יחיעם פדן ויצאה בהוצאת זמורה-ביתן במסגרת ספריית מרגנית.
אדינבורו, הממלכה המאוחדת
ארתור קונאן דויל נולד ב-1859 באדינבורו. הוא היה רופא וכותב. הוא כתב את שרלוק הולמס, הבלש המפורסם.
הוא למד רפואה והיה לרופא. בזמן שהוא חיכה למטופלים כתב סיפורים.
בשנת 1887 יצא הסיפור הראשון שבו הופיע שרלוק הולמס. הדמות נבנתה בהשראת מרצה בשם ג'וזף בל.
הוא נישא פעמיים והיו לו חמשה ילדים. אשתו הראשונה נפטרה ב-1906.
דויל הרג זמנית את הולמס במפלי רייכנבאך. אחר כך החזיר אותו, בגלל שביקשו זאת הקוראים.
הולמס מופיע בארבעה רומנים וב-56 סיפורים קצרים.
דויל גם עזר לבדוק חוקים שאולי עיוותו את הדין. הוא פעל לשחרור אנשים שנדונו שלא בצדק.
מאוחר יותר פנה לספיריטואליזם. זה רעיון על תקשורת עם רוחם של אנשים מתים. חברו הקוסם הודיני לא האמין לזה.
סר ארתור קונאן דויל מת ב-1930.
מהדורה מיוחדת של סיפוריו תורגמה לעברית באמצע שנות ה-80. היא סודרה לפי זמן האירועים ועורכה יחיעם פדן.
תגובות גולשים