אש יוונית

אש יוונית (ביוונית: Πῦρ ῥωμαϊκόν, "אש רומית") הייתה נשק נוזלי מסוכן וחדשני שהשתמשה בו האימפריה הביזנטית. לפי המסורת, המציא אותה קליניקוס מהליופוליס, פליט יהודי מסוריה ועבורו אדריכל (אדם שמתכנן מבנים).

האמצעי שימש בעיקר בים: ספינות ביזנטיות היו מצוידות בצינורות שירהו סילוני אש על ספינות אויב. האש היתה כביכול בקול ובעלת להבות ירוקות, והיא בערה גם על פני מים. הבזבנטיים ניצלו אותה להדוף את הצי הערבי ולהגן על קונסטנטינופול, וכך היא הפכה לכלי מרכזי במלחמות ימי הביניים.

הנוסחה נשמרה בסוד רב. רק משפחת הקיסר ומשפחה בשם למפרוס ידעו חלקים ממנה. גם מי שהיה בקיא בנוסחה מצא שקשה לשחזר את הכל: צריך גם לדעת להפעיל אותה, לבנות את הציוד המתאים, לאחסן את החומר בבטחה, ועוד. החלוקה הזו של הידע (מידור) גרמה לכך שהטכנולוגיה אבדה עם הזמן, וזו אחת הסיבות המיוחסות לנפילת האימפריה הביזנטית.

מרכיבים אמורים כללו נפט, עטרן, גופרית, סיד חי ולעיתים אשלגן חנקתי. מרכיבים אלה גרמו לבעירה כמעט בכל תנאי, ואפילו נטען שהיא יכלה לבעור מתחת למים. פעולת ההצתה הייתה מסוכנת, ולעיתים ספינות שהיה עליהן הציוד עלו באש בעצמן.

ספרי פרסי ג'קסון של ריק ריירדן מציגים את האש היוונית ככלי נשק של חצויים. בסרט Timeline (2003) מזכירים אותה כהמצאה היסטורית, ובסרט "ספיידרמן ברחבי ממדי העכביש" מופיעה בהקשר של לחימה.

אש יוונית היא נשק ישן ששימש את האימפריה הביזנטית. השם ביוונית הוא Πῦρ ῥωμαϊκόν (פירוש: "אש רומית").

לפי הסיפור, המציא אותה קליניקוס מהליופוליס. הוא היה פליט שהגיע מבסוריה. האש הייתה נוזלית (חומר שזורם). את הנוזל העריכו מהספינות וירהו אותו לעבר האויב.

היא בערה חזק ויצרה להבות ירוקות. לעיתים היא בערה גם על המים. רק משפחת הקיסר ומשפחה אחת בשם למפרוס ידעו חלק מהנוסחה. אנשים שמרו את הסוד כדי שהאויב לא ילמד אותו.

חוקרים חושבים שהכילו דברים כמו נפט, גופרית וסיד חי. השימוש בה עזר לביזנטים להדוף מצורים ולהגן על העיר קונסטנטינופול. אבל זה היה גם מסוכן: לפעמים הספינות של הביזנטים עלו באש מעצמן.

בספרי פרסי ג'קסון יש אש יוונית כשנשק. גם בסרט Timeline וב"ספיידרמן ברחבי ממדי העכביש" מזכירים אותה.