אשדות יעקב מאוחד

אשדות יעקב (מְאֻחָד) הוקם על ידי קבוצת "אחדות" ב-1924. רוב המייסדים הגיעו מליטא וישראלית הם יחסית לקבוצה העלייה השלישית. בהתחלה המקום נקרא "גשר". החברים גרו באוהלים ועיבדו אדמה יבשה. בשביל להשקות שדות שאבו מים ידנית מנהר הירדן.

בשנים 1927, 1928 הצטרפו לקבוצה פלוגות נוספות, וצדו העולים מפולין וגרמניה. המחסור בקרקע אילץ אותם לפרוץ מזרחה אל אדמות "דלהמיה". המהלך התחיל ב-1935 והושלם ב-1938, ואז נקרא הקיבוץ "אשדות יעקב" על שם האשדות (מפלונים) סביב הנהרות ועל שם ג'יימס רוטשילד.

הקיבוץ התפתח: משק חקלאי גדול, בית חרושת לשימורים בשם "אשד", שכונות מגורים, מוסדות חברתיים וקליטת עולים ונוער.

בשנת 1950 פרצה מחלוקת פנימית על החינוך. הוויכוח גרם לפילוג החברתי בנובמבר-ספטמבר 1951. הפילוג הושלם ב-1954, והקיבוץ נחלק לשניים: "אשדות יעקב איחוד" (מזוהה עם מפא"י) ו"אשדות יעקב מאוחד" (מזוהה עם אחדות העבודה). שני המשקים נמצאים כיום במסגרת תק"ם. רק דרך עפר מפרידה ביניהם.

בית דוידקה נבנה לזכר דוד נמרי ונחנך ב-1973. המבנה תוכנן על ידי האדריכל חנן הברון. כיום המבנה לא פעיל.

היום הקיבוץ מפעיל ענפים חקלאיים: רפת (פרדס ובקר), בננות, גידולי שדה, תמרים ולולים (ארגזי עופות). בעבר פעל כאן מפעל בשם ספנקריט שנסגר. יש גם שיתוף פעולה תעשייתי עם קיבוץ סאסא.

משנת 2015 החלו תכנון ובניית הרחבה שעליה אחראית חברת גרופית. התוכנית כוללת כ-166 יחידות דיור חדשות שימשכו מאות תושבים חדשים.

המוזיאון נוסד ב-1958 על שם האחים נחושתן, שאהבו לצייר ונפטרו צעירים. במוזיאון מוצגות תערוכות אמנות מודרנית של אמנים ישראלים. בכניסה עומד פסל של יגאל תומרקין. במוזיאון הוצגו תערוכות בולטות, ביניהן תערוכת יחיד של אבי שורץ ב-1984 ותערוכת אדריכלות ב-2015 שהוקדשה לאדריכלים של הבניין.

בית איל הוא מרכז קהילתי גדול לשחייה, תרבות וחינוך. נקרא על שם סגן שנפל בלבנון ב-1997. המרכז תוכנן על ידי דניאל בר קמא.

במרכז יש אולם הרצאות, בריכה מקורה ומחוממת באורך 25 מטר, בריכת פעוטות, בריכה הידרותרפית לטיפולים, ספא, סאונות וחדר כושר. בעבר נערכו כאן אליפויות שחייה עד שנבנה המרכז הלאומי בוינגייט. באתר המרכז קיימת תצוגת הנצחה לכ-1,300 חיילים שנפלו בלבנון.

אשדות יעקב הוא קיבוץ (מקום שבו אנשים גרים ועובדים ביחד) בעמק הירדן. הוא נוסד ב-1924 על ידי קבוצת "אחדות". בתחילה קוראים לו "גשר". החברים גרו באוהלים ועבדו את האדמה. הם שאבו מים מהירדן כדי להשקות את הזרעים.

בשנות ה-30 עברו הקבוצה לאדמות שנקראו דלהמיה. ב-1938 שמו הפך לאשדות יעקב על שם מפלים קטנים ושמו של הברון רוטשילד.

בשנות ה-50 החלה מחלוקת. ב-1954 הקיבוץ התחלק לשני יישובים קרובים. הם ממשיכים לחיות ליד זה.

במקום יש מוזיאון קטן לזכר האחים נחושתן. הם אהבו לצייר. במוזיאון תערוכות של ציורים ויש פסל בכניסה.

בקיבוץ יש חוות פרות, עצי תמר, גידולים שונים ועופות. פעם היה מפעל שסגרו אותו. ב-2015 התחילו לבנות בתים חדשים, כ-166 יחידות דיור.

יש במרכז קהילתי בשם בית איל בריכה מקורה וחמימה של 25 מטר. יש גם בריכת פעוטות, בריכה לטיפולים, סאונה וחדר כושר. במקום יש גם מקום זיכרון לחיילים שנפלו בלבנון.