אֶשְׁחָר ארץ ישראלי (Rhamnus lycioides) הוא שיח קוצני שנמצא באזור המזרח הים-תיכוני. גובהו מגיע עד כ-3 מטרים, הנוף צפוף וענפיו מסתיימים בקוצים חדים. עליו קטנים, עם שפה חלקה או משוננת וקצות עלים עם בלוטות כהות.
הפריחה בין מרץ לאפריל. השיח דו-ביתי (יש שיחים עם פרחים זכריים ואחרים עם פרחים נקביים). הפרחים קטנים, ירקרק-צהבהבים, ובעלי ארבעה עלי כותרת. הפרי הוא בית-גלעין (פרי עם גרעין קשה במרכז), קוטרו כ-6 מ"מ, דמוי ביצה, בצבע סגול או אדום כהה עם נקודות שחורות. הבשלה סביב אוגוסט. הציפוי של הפרי מתוק; ציפורים אוכלות אותו ומפזרות את הזרעים. הפירות ראויים למאכל אדם.
התפוצה מזרח-ים-תיכונית. בארץ הוא נפוץ בבתי-גידול ים-תיכוניים. האשחר מתחדש בקלות אחרי כריתה או שרפה, וזרעיו שנפוצים על ידי ציפורים נובטים בקלות. תכונות אלה מאפשרות לו להשתלט במהירות על שטחי חורש שנכרתו ועל אזורים עם לחץ רעייה.
כמה מקומות בישראל נקראים על שמו, למשל היישוב אשחר ואין אשחר בנחל געתון. לפי קריספיל ופליקס, האטד המקראי שהוזכר במשל יותם הוא האשחר. בעבר השתמשו בו לצביעת בדים וגווני תפוז.
אשחר ארץ ישראלי הוא שיח קוצני. שיח קוצני = שיח עם קוצים על הענפים. הוא יכול להגיע עד כשלושה מטרים.
העלים קטנים. הפריחה היא במרץ, אפריל. השיח דו-ביתי. דו-ביתי = יש שיחים עם פרחים זכריים ואחרים עם פרחים נקביים.
הפרי קטן, דמוי ביצה, צבעו אדום כהה או סגול. זהו בית-גלעין. בית-גלעין = פרי עם גרעין קשה במרכז. ציפורים אוכלות את הפרי. הציפורים גם מפזרות את הזרעים.
הוא גדל באזורי הים התיכון, ובישראל הוא נפוץ בבתי-גידול ים-תיכוניים. אחרי שרפה או כריתה הוא מתחדש בקלות. פעם השתמשו בו לצביעה ולקבלת גוונים כתומים.
השם "אשחר" הוא חדש בעברית. יש שמחשיבים אותו כ"אטד" המתואר במקרא.
תגובות גולשים