אשר ויזר

אשר (אנשל) ויזר (נכתב גם וייזר) (2 בדצמבר 1904, 13 במרץ 1982) היה פרשן (מפרש טקסטים) וחוקר מקרא ולשון (מקרא = כתבי הקודש; לשון = השפה העברית).

נולד בגולוגורי שבגליציה המזרחית ב-1904. אביו היה יהודה ויזר, סוחר. לאחר לימודיו עבד בהוראה ברחבי פולין.
עלה לארץ ב-1934. החל ללמוד מקרא ולשון באוניברסיטה העברית ב-1938.
לימד מקרא ולשון באוניברסיטת בר-אילן. לאחר מכן שימש כמורה למקרא בגימנסיה הרצליה.

הישגו העיקרי הוא פירוש לתנ"ך שהשלים זמן קצר לפני מותו. הפירוש ייחודי בכך שהוא מחולק לשני מרכיבים: חלק לשוני, שעוסק במילים ובצורת השפה, וחלק ענייני, שעוסק בתוכן ובמשמעות. שני החלקים משלימים זה את זה ויוצרים פירוש שלם.
פרסם מאמרים בלשון ובמקרא שאסף בספר "מקרא ולשון" (1964). כתב גם את "דקדוק הלשון העברית" (תש"ט, 1949). בשנת 1977 זכה בפרס הרב קוק לספרות מחקר וספרי עזר תורניים.

אשר (אנשל) ויזר (2 בדצמבר 1904, 13 במרץ 1982) היה פרשן. פרשן = מי שמסביר טקסטים. הוא חקר מקרא ולשון. מקרא = ספרי הקודש. לשון = השפה העברית.

נולד בגולוגורי שבגליציה ב-1904. אביו היה סוחר בשם יהודה ויזר.
עבד כמורה בפולין. עלה לארץ ב-1934. ב-1938 התחיל ללמוד בתלמוד תורה גדול שנקרא האוניברסיטה העברית.
לימד גם באוניברסיטת בר-אילן ובהמשך בגימנסיה הרצליה.

הכישרון שלו היה פירוש לתנ"ך שסיים לפני מותו. הפירוש מחולק לשני חלקים: חלק שמסביר מילים, וחלק שמסביר את הסיפור והתוכן.
הוא אסף מאמרים בספר "מקרא ולשון" (1964). כתב גם ספר דקדוק ב-1949. ב-1977 קיבל פרס חשוב על מחקרו.