אתלטיקה

אתלטיקה היא ענף ספורט הכולל ריצה, הליכה, קפיצה וזריקה. יש גם מקצועות משולבים כמו קרב־רב (תחרות בשילוב כמה מקצועות). אתלטיקה נקראת לעתים "אתלטיקה קלה" כדי להבדיל מענפים כבדים כמו היאבקות.

אתלטיקה הייתה מרכזית במשחקים של יוון העתיקה. ניצחונות היו זוכים ליוקרה רבה. במאה ה‑20 החלו לקיים תחרויות גם באולמות מקורים ובאצטדיונים פתוחים.

מקצועות האצטדיון מתחלקים למסלול (ריצות) ולשדה (קפיצות וזריקות). יש גם קרב־רב שמשלב את שניהם. מחוץ לאצטדיון מתקיימות ריצות כביש, כמו המרתון.

הספרינטים הם ריצות מהירות וקצרות. באולימפיאדה התחרויות החשובות הן 100 מטר, 200 מטר ו‑400 מטר. באולמות מקורים רצים בדרך כלל 60 מטר.

מרוצי ביניים נפוצים: 800 ו‑1500 מטר. מרוצי מסלול ארוכים כוללים 5000 ו‑10000 מטר. על הכביש רצים מרתון, חצי מרתון וריצות כמו 10 ק"מ.

יש ריצות משוכות שונות: 100 מטר משוכות לנשים, 110 מטר לגברים ו‑400 מטר משוכות. ריצת המכשולים האולימפית היא 3000 מטר מכשולים.

קבוצת שליחים כוללת ארבעה רצים שמחליפים ביניהם מקל. בתחרויות האולימפיות יש 4x100 ו‑4x400 מטר. משנת 2019 נוספו גם שליחים מעורבים, עם שני גברים ושתי נשים.

הקפיצות נחלקות לאופקיות (רוחק ומשולשת) ולאנכיות (גובה ומוט). בקפיצה לרוחק והרומטרים מתחילים בהרצה ואז קופצים בור החול. בקפיצה משולשת הקפיצה נעשית בשלושה שלבים.

בקפיצה לגובה הקופץ צריך לעבור רף שהגובה שלו עולה בתחרות. מרבית המתחרים משתמשים בסגנון הפוסברי.

בקפיצה במוט משתמשים במוט גמיש כדי לעבור רף אופקי.

הזריקות דורשות כוח וטכניקה. המקצועות האולימפיים הם הדיפת כדור ברזל, יידוי פטיש, זריקת דיסקוס והטלת כידון. כל אחד מהם נערך מתוך מעגל ייעודי.

יש סבבים עולמיים עם בכירי האתלטים, החשוב שבהם הוא ליגת היהלום. אליפות העולם באתלטיקה מתקיימת בשנה אי‑זוגית, ובשנה זוגית נערכות אליפויות באולם.

מסלול הריצה עשוי תערובת גומי, často מסוג רקורטן, שמפחיתה חיכוך ומשפרת ביצועים. בחוגי הספורט נשמעות טענות שהמסלול המשופר ותלבושות משפיעים על השיפור בתוצאות.

מעבר לבוגרים, יש קבוצות גיל לנוער ולצעירים. כל קבוצה מתחרה במקצועות מותאמים.

ההישגים הבינלאומיים של ישראל קטנים יחסית, אך יש אתלטים עם הישגים בולטים. בין השמות המוכרים: אסתר רוט־שחמורוב (שחורת מסלולים), אלכס אברבוך (קפיצה במוט) ולונה צ'מטאי‑סלפטר (מרתון וריצות ארוכות).

בישראל נערכות תחרויות מקומיות רבות, כולל אליפות ישראל השנתית. איגוד האתלטיקה בישראל והוועד האולימפי האחראים על החלוקה של משאבים ותמיכה בספורט.

התשתית מוגבלת יחסית. עד 2020 כמעט לא היו אולמות מקורים עם מסלולי אתלטיקה. אצטדיונים ידועים בהיסטוריה המקומית הם אצטדיון המכביה (1932), ימק"א ירושלים (1933) ואצטדיון רמת גן (1950). כיום יש אצטדיונים עם מסלולי רקורטן ומתקיימות תוכניות שדרוג.

אתלטיקה היא ספורט של ריצה, קפיצה וזריקה. יש גם תחרויות שמשלבות כמה מקצועות יחד.

אתלטיקה הייתה חשובה ביוון העתיקה. היום מקיימים תחרויות באולמות ובאצטדיונים פתוחים.

יש שני סוגים עיקריים: ריצות במסלול וקפיצות וזריקות בשדה. יש גם ריצות על הכביש, למשל מרתון. מרתון הוא ריצה ארוכה מאוד.

ריצות קצרות מאוד מהירות נקראות ספרינטים. דוגמה: ריצת 100 מטר.

מרוצי מרחק ארוכים רצים הרבה הקפות של המסלול. דוגמה: 5000 ו‑10000 מטר.

בקפיצה לרוחק מתרצים מהר ופולשים לבור חול. בקפיצה משולשת קופצים בשלושה שלבים. בקפיצה לגובה צריכים לעבור רף גבוה. בקפיצה במוט משתמשים במוט כדי להתרומם גבוה.

יש הדיפת כדור ברזל, יידוי פטיש, זריקת דיסקוס והטלת כידון. בכל הזריקות מנסים לשלוח את הפריט הכי רחוק.

בישראל יש כמה אתלטים מפורסמים ובהן אסתר רוט‑שחמורוב ואלקס אברבוך. יש פחות אולמות מקצועיים מאשר במדינות אחרות. אצטדיון המכביה ורמת גן היו בין הראשונים כאן.